הרב יוסף שמשי, מחבר תוכנת "גמראור"
עקרונות בכללי הגמרא ובלשונה
"משבשתא" - לגבי משנה
יומא דף עא ע"א
אימא: חוץ מפסוק זה ואילך. - ומאי חזית דמשבשת קראי? שביש מתניתא! - .
1.
הגירסה צריכה להיות "שביש מתניתין" - משנתנו - ראה בפרשנים.
2.
בלי להתמקד בעצם העניין רק נציין שבדיון להלן מודגש - גם על סמך סוגייתנו - שניתן לומר "משבשתא היא" גם על משנה ולא רק על ברייתא:
3.
יד מלאכי כללי התלמוד כלל תעח
משבשתא היא, אמרינן בכולה תלמודא על הברייתא,
ויש לי לחדש שגם על המשנה מצינן למימר משבשתא היא מדאמרינן בפרק ר"ע שבת דף פ"ו א' מאן דלא מוקי כתנאי תנא רישא טהורה וכו'
ופי' רש"י מאן דלא מוקי כתנאי דדחיק ומוקי מתני' בתרי טעמי או משבש לה ומפרש לה דלא לאוקומי כתנאי משבש לה ואמר משבשתא היא ותני בה טהור ומאן דמוקי לה כתנאי דניחא ליה לאוקומי כתנאי מלמימר משבשתא היא וכו' ע"כ
הרי מבואר מדברי רש"י דמצינן למימר משבשתא היא אף במשנה
מדברי רש"י במסכת שבת דף פו משמע שאפשר לומר על משנה שהיא "משבשתא".
3.1
המשך דבריו:
הן אמת דמדברי התוס' שם משמע דס"ל דמאן דלא מוקי כתנאי ותני טהורה לאו משום דמשבש לה למתני' ומגיה טהורה אלא דבלאו הכי איכא מאן דתני טהורה ואיכא מאן דתני טמאה וכו'
תוס' מפרש שם שלא כרש"י. האם הוא חולק על העיקרון שבדברי רש"י הנ"ל?
3.2
המשך דבריו:
ונלע"ד דמה שפירשו התוספות כן ולא בחרו בדברי רש"י לאו משום דפליגי על רש"י ז"ל וסברי דלא אמרינן משבשתא במשנה דא"כ הוו מייתו פירש"י לאפלוגי עליה או הוו מפרשי טעמייהו בהדיא דלא מצי משבש לה משום דמשנה היא
אלא הכוונה היא דדוחק הוא לומר דמשבש לה למתני' לבלי חוק רק משום דבעי לאוקומא כולה מתני' אליבא דחד תנא
אמנם דמצי משבש לה למתני' שניהם שוים לטובה דמצי משבש לה
מעניין: לפי דבריו נובע כלל בהתייחסות העקרונית של תוס' לדברי רש"י: אם תוס' מפרש באופן שונה מפירוש רש"י אבל ללא הבאת דברי רש"י משמע מכך שאיננו חולק בהכרח על העיקרון שבדברי רש"י, ויתכן שהוא מסכים לשיטת רש"י הנ"ל, אלא הוא סובר שאין הכרח הסביר כרש"י בסוגיה!
3.3
המשך דבריו:
וכן נראה ביומא דף ע"א א' דקאמר ומאי חזית דמשבשת קראי שביש מתני'.
הוא מוכיח מסוגייתנו - יומא דף עא - שניתן לשבש משנה.
3.4
העלאת אפשרות לדחיית ההוכחה מסוגייתנו - יומא דף עא
איברא דהדוחה מצי שפיר למדחי ולומר דאין משם ראיה דמצינן לשבש המשנה, משום דכוונת המקשה היא לומר שאין לנו לשבש לא המקרא ולא המשנה
אבל מכיון דגלית אדעתך לשבש טפי אית לן לשבש מתני' מלשבש המקרא
רק כשהברירה היא האם "לשבש" פסוק או "לשבש" משנה, אזי העדיפות היא לשבש את המשנה.
3.5
המשך דבריו:
ואיך שיהיה האמת יורה דרכו דאף במשנה יכולים אנו לומר משבשתא היא כאשר פתר לנו רש"י ז"ל בההיא דפרק ר"ע
בכל אופן, מסקנתו היא כלעיל בסעיף 3 שניתן לשבש משנה.
4.
המשך דבריו:
וכן כתב בערכין דף כ"ט א' דאיתא התם מאי חזי דאפכת מתני' מקמי ברייתא ניפוך ברייתא מקמי מתני' רב גמריה גמור ע"כ
ופירש"י דרביה אגמריה דמתני' משבשתא היא
5.
המשך דבריו:
וכ"כ התוס' להדיא בפ"ב דנזיר דף י' ב' ד"ה ב"ש דכמה משניות משובשות ומשנינן להו בחסורי מחסרא
הוכחה ממקור נוסף שניתן לשבש משנה. אמנם כאן הוא "מחדש": מתוס' הנ"ל משמע שכל מקום שהגמרא קובעת על משנה שהיא "חיסורי מחסרא" המשמעות היא שהמשנה משובשת!
6.
הערה חשובה: ה"שבשתא" בסוגייתנו היא אודות קביעת "סדר הדברים".
לגבי הפסוקים הכוונה היא שבאופן מעשי לא התבצע בבית המקדש לפי סדר הפסוקים ["כמו "אין מוקדם ומאוחר בתורה"].
לפי סדר הפסוקים צריך להיות שקודמת הקטרת אימורי החטאות הפנימיות לשריפת שאר חלקיהן, ואילו לפי המשנה שריפת הפר והשעיר נעשית בזמן שהכהן הגדול קורא את הפרשיות בבגדי לבן, ורק אחר כך הוא מקטיר אותן על המזבח כשהוא לבוש בבגדי זהב. אבל כמובן שלא מדובר ב"תיקון גירסא" או ב"חיסורי מחסרא".
ולגבי המשנה הכוונה היא: לא לגרוס במשנה הראשונה שהשריפה נעשית בשעה אחת עם הקריאה. וזה "תיקון גירסא" [אמנן לא כ"חיסוי מחסרא].
6.1
מסקנה מהאמור בסעיף 6 שה"שיבוש" בתורה איננו ממש שיבוש, ולכן גם המקבילה במשנה איננה ממש שיבוש, ולכן אולי דברי ה"יד מלאכי" לעיל בנושא זה לא לגמרי ברורים!
