הרב יוסף שמשי, מחבר תוכנת "גמראור"
עקרונות בכללי הגמרא ובלשונה

"הניחא..."

יומא סט ע"א

הניחא למאן דאמר: אבנטו של כהן גדול (בשאר ימות השנה) זה הוא אבנטו של כהן הדיוט, אלא למאן דאמר: אבנטו של כהן גדול לא זה הוא אבנטו של כהן הדיוט - מאי איכא למימר?

1.
הגמרא מנסה להסביר את המשנה במסכת תמיד לפי שיטת התנא שסובר שאבנטו של כהן גדול ביום הכיפורים שהיה עשוי מפשתן בלבד הוא דומה לאבנטו של כהן הדיוט בימות השנה ואין בו כלאים, ואין איסור לשכב עליהם. ואם יש איסור הרי זה רק בגלל שאסור ליהנות מבגדי כהונה כפי שהגמרא רוצה להוכיח.

2.
תוספות מסכת יומא דף סט עמוד א:

אלא למאן דאמר לא זהו אבנטו של כהן הדיוט מאי איכא למימר - אף על גב דפלוגתא דתנאי היא בפרק קמא (יומא דף יב.) הוא רוצה ליישב מתניתין דפ"ק דתמיד דף כה:) ההיא דמקפלין ומניחין תחת ראשיהן אליבא דכולי עלמא.

תוס' מעיר, שבדרך כלל בש"ס הביטוי "הניחא.. אלא למאן דאמר... מאי איכא למימר" מתייחס לדברי אמורא שתולים את דבריו בדברי תנאים ורוצים שדברי האמורא יתאימו לכל שיטות התנאים, אבל בסוגייתנו הרי המשנה במסכת תמיד [שעליה מדובר בסוגייתנו] יכולה לחלוק על אחד התנאים שחלקו במשנה לעיל בדף יב. ועל כך עונה תוס' שהגמרא רוצה ליישב את שתי הדעות לעיל כדעת המשנה במסכת תמיד!

2.1
ניתן להסיק מכך, שיש למעט במחלוקות,

2.2
ואולי ניתן ללמוד דבר נוסף, שהביטוי "אלא למאן דאמר..." מבטא את מסקנת ההלכה [לפי "עורך הגמרא" שכנראה הוא זה ששיבץ את הבטויים הללו בסוגיה] לפי הגמרא, ולכן הגמרא מעוניינת להתאים את המשנה במסכת תמיד לדעתו של כל תנא - אם אפשר.

2.3
כעיקרון, יש מחלוקת אחרונים אם הביטוי "הניחא..." מבטא את מסקנת ההלכה או להיפך, דווקא הביטוי "אלא למאן..." הוא זה שמבטא את ההלכה.