סקר
כמה לומדי דף יומי יש בארץ ובעולם להערכתך?
עד 60,000
60,000-90,000
90,000-120,000
מעל 120,000


 

מאת: הרב יהודה קוק
מחבר ספר "נופת צופים"

אם חייבים להקביל פני רבו ברגל בזה"ז

ראש השנה טז ע"ב


וא"ר יצחק מניין שחייב אדם להקביל פני רבו ברגל שנא' מדוע את הולכת אליו היום לא חודש ולא שבת מכלל דבחודש ושבת מיחייב איניש לאקבולי אפי רביה. וכ"ה ברמב"ם בפ"ה דת"ת ה"ז ע"ש.

אולם צ"ע מ"ט לא הביאו הטור והשו"ע בה' ת"ת דחייב אדם להקביל פני רבו ברגל, וכדהביאו הרמב"ם בפ"ה דת"ת שם, ולית מאן דפליג ע"ז בגמ', וא"כ מ"ט השמיטוהו בטושו"ע.

וכן יעוי' בשו"ת "נודע ביהודה" תנינא או"ח (תשובה צד') שנשאל ע"י אב"ד דברעסלא ה"ה הג"ר ישעיה ברלין ז"ל [בעל ההוספות ל"מסורת הש"ס"[ דזה הרבה שנים נפלאת היא בעיני מ"ט הטושו"ע השמיטו להא דר' יצחק בר"ה (טז:) וכסתימת הגמ' בסוכה (כז:) כוותיה. והרמב"ם אכן הביאו, וצ"ע. וע"ז השיבו הנוב"י דבאמת לישנא דר"י תמוה מאוד, דקאמר חייב אדם להקביל וכו' דפתח "ברגל" וסיים "בחודש ושבת", וכיון דקרא איירי בחודש ושבת הול"ל דחייב אדם להקביל פני רבו "ברגל וחודש ושבת", וכבר הרגיש בזה הריטב"א, וכל דבריו דחוקים. והנלע"ד בזה, דודאי מהאי קרא ילפי' דבשבת וחודש שיש בו "תוספת קדושה" שהרי יש בו "קרבן מוסף" דע"כ דיש מקום לקבל פני רבו כיון שגם על הרב ניתווסף אז "שפע" להשפיע על תלמידו וה"ה ברגל, אולם להטיל חוב גבי "שבת וחודש" א"א מדכ' בפ"ק דקידושין (לג.) דאין התלמיד רשאי לעמוד מפני רבו אלא שחרית וערבית שלא יהיה "כבודו" מרובה "מכבוד שמים" וכו', וא"כ מה"ט י"ל דה"ה לענין קבלת "פני רבו" דא"א לחייב בכל שבת ור"ח, דא"כ יהיה "כבוד רבו" גדול "מכבוד השכינה" שאינו הולך לירושלים כ"א ג' פעמים ומשא"כ לכבוד רבו הולך יותר בכל שבת ור"ח, עכ"ד הנוב"י.

ואח"כ כ' הנוב"י בזה"ל, וא"כ לפי"ז בזה"ז שבעו"ה נתקיים "והשימותי את מקדשכם" שאפי' בשעת שממה קדושתה עליה והשכינה לא זזה מכותל מערבי ואין אנחנו הולכים לקבל פני השכינה שמה כלל, כי לא חייבה אותנו התורה בקרבן חגיגה ועולות ראיה, אין מקום להטיל חיוב לקבל פני רבו כלל, כשאינו הולך בלאו הכי ללמוד ממנו אלא שהולך רק לקבל פניו, דא"כ "כבודו" גדול מכבוד שמים, ור' יצחק על זמן המקדש אמר שחייב לקבל פני רבו. וכו' וכו'. ולכן הטור והשו"ע שאינם "מעתיקי" הגמ', אין דרכם להביא רק מה שהוא ע"פ הדין ובזמננו זה, לכן השמיטו דבר זה שאינו חיוב עתה, עכ"ל הנוב"י יעו"ש.

אולם יעוי' בפ"ק דסוכה (י:) שכ' דר' חסדא ורבה ב"ר הונא איקלעו לבי ריש גלותא והורה ר' נחמן לבני הבית ליתן להם לישון בסוכה שנוייה מופלגין ממנה ד"ט, ואישתיקו ולא אמרו ליה לר' נחמן מידי, א"ל ר"נ הדור בהו רבנן משמעתייהו דסוכה כה"ג פסולה הוי, אמרו ליה אנן "שלוחי מצוה" אנן ופטורים מן הסוכה, ופירש"י וז"ל, שלוחי מצוה אנן, להקביל פני ראש גולה דחייב אדם להקביל פני רבו ברגל ופטרינן כדתנן לקמן (כה.) שלוחי מצוה פטורין מן הסוכה. עכ"ל יעו"ש. [ויעו"ש בערו"ל שבי' מנ"ל ומ"ט פירש"י דהיו עסוקים דוקא במצוה זו ולא בפדיון שבויים וכיו"ב ע"ש].

והנה האי עובדא היה שנים הרבה אחר חורבן ביהמ"ק דהא הני אמוראים שהיו בבבל היו הרבה אחר החורבן וככולהו אמוראים שלא ראו לביהמ"ק כלל, ואעפ"כ כ' רש"י שהיו חייבים להקביל פני רבם ברגל, ודלא כש"כ הנוב"י דבזה"ז אינו נוהג כלל, וצ"ע. וכן יעו"ש בר"ן (ברי"ף די"א.) דהביא לרש"י הנ"ל דחייב אדם להקביל וכו' וס"ל כוותיה יעו"ש, וצ"ע. ודוחק לומר דלאו דוקא דהיו חייבים בזה כ"א הוי רק מצוה קיומית, ואף הנוב"י ס"ל דנהי דחיובא בזה"ז ליכא מ"מ מצוה איכא בזה, דמסתימת לשון רש"י והר"ן משמע דס"ל דהוי לדידן ממש חיוב, וא"כ יל"ע.



תיכנות: entry
© כל הזכויות שמורות לפורטל הדף היומי | אודות | צור קשר | הוספת תכנים | רשימת תפוצה | הקדשה | תרומות | תנאי שימוש באתר | מפת האתר