סקר
כמה לומדי דף יומי יש במשפחתך הקרובה?






 

מאת: הרב יהודה קוק
מחבר ספר "נופת צופים"

אם עשיית הסוכה הוי ממש מצוה או רק הכשר מצוה

סוכה מו ע"א


העושה לולב לעצמו אומר שהחיינו וכו', העושה סוכה לעצמו אומר ברוך שהחיינו וקיימנו וכו'.

והנה יעוי' ב"ערוך לנר" בפ"ב דמכות (ח.) דדייק ברש"י שם בד"ה השתא נמי וכו' דס"ל דעצם העשיית סוכה הוי ממש מצוה ולא רק "הכשר מצוה", וה"ט כדכ' בתורה חג הסוכות תעשה לך, וכן מוכח מדכ' בגמ' הכא דמברכים על עשייתו "שהחיינו" דע"כ דהוי "מצוה" וכו', עכ"ד רבינו הער"ל יעו"ש.

אולם לפע"ד ליכא ראייה כלל מהא דתיקנו לברך ע"ז שהחיינו, חדא דיעוי' במנחות (מב:) בתוד"ה ואילו וכו' שכ' דהירושלמי בפ' הרואה מצריך לברך אעשיית ציצית וסוכה ותפילין וכו', וחולק על הש"ס שלנו. ובתוספתא דברכות (פ"ו) תני העושה ציצית לעצמו מברך שהחיינו, ובפרק הרואה נמי אמר דאכלים חדשים מברך שהחיינו וכו' עכ"ל תוס', ויל"ע מה ענין כלים חדשים שמברך ע"ז להכא, וע"כ דס"ל דלתוספתא והירושלמי דמברכים שהחיינו על עשייתם וכן לבבלי על עשיית סוכה ס"ל דהוי מדין כלים חדשים דכמו שבכ"ח מברך ע"ז מדשמח שכעת יש לו את זה ה"נ כשעושה ציצית וסוכה ותפילין יברך שהחיינו דאכתי שמח שכעת יש לו סוכה וכו', וא"כ לפי"ז לא מוכח דהוי מצוה, דשפיר אפ"ל דהוי רק הכשר מצוה ומ"מ מברך ע"ז מדין כל"ח ודו"ק, וה"נ אשכחן כן הכא בתוס' רבינו פרץ שכ' להדיא דהא דמברכים על עשיית סוכה שהחיינו ה"ט מדין כל"ח יעו"ש. וא"כ לא מוכח כלל מזה דהוי "מצוה". וכן יעוי' בבי' הגר"א באו"ח (סי' כ"ב סק"א) שדייק כן בתוס' במנחות שם דס"ל דהשהחיינו שם הוי מדין כל"ח יעו"ש. וא"כ צ"ע בער"ל שהוכיח מברכת "שהחיינו" דהוי "מצוה" ממש, הא מדין כל"ח נגעו בה, וא"כ אינו ענין להכא, דאפי' אם אינו מצוה שייך לברכו דאכתי שמח ב"כלי החדש" הנקרא "סוכה" שבנה לעצמו, ודו"ק.
ועוד צ"ע, דהנה יעוי' במרדכי בסוכה הכא [והובא במג"א ובמ"ב בסי' תרמ"א] שכ' בזה"ל, העושה סוכה לעצמו אומר זמן, אין לתמוה מ"ש דלא מברכין זמן אעשיית נר חנוכה דהא מזמן לזמן אתי, וי"ל דמשעת עשייתו לא מינכר שעושה אותם לשם מצוה דשמא ידליקם לצורכו ולהכי לא מברך, אבל סוכה מינכר דלשם מצוה קא עביד, ואם ישאל השואל בכתיבת מגילה ובעשיית שופר ותפילין וציצית אמאי לא מברכינן זמן דמינכר שפיר דלשם מצוה קעביד, וי"ל דבר שעושין אותה לכמה שנים לא שייך ביה זמן דהא כמה פעמים בא אותו זמן ואינו מברך שהחיינו היכא דאין עושה חדש וכו' עכ"ל ע"ש, [וכה"ג כתב במהר"ח או"ז (תשובה קצה') ע"ש]. והנה הכנת נר חנוכה ועשיית שופר ודאי דאינו מצוה אלא הכשר מצוה, דדוקא בעשיית סוכה דכ' חג הסוכות "תעשה" לך י"ל דהוי מצוה אך בעלמא נר' פשוט דהוי רק הכש"מ, ואעפ"כ הוצרך המרדכי לטעם שלא ניכר ודהוי פעם בכמה שנים ולא נסתפק לומר דהוי רק הכש"מ ולכן לא תיקנו חז"ל לברך ע"ז, וע"כ דתיקנו לברך שהחיינו אף על הכש"מ, אכן יעוי' ברמב"ם בפי"א דברכות ה"ח שכ' דעשיית שופר ותפילין וציצית הוי "מצוה" יעו"ש, מ"מ עשיית נ"ח ודאי דאינו מצוה וא"כ מזה מוכח דס"ל למרדכי דאף על הכש"מ מברכים שהחיינו. ודלא כש"כ הער"ל בפשיטות דלא תיקנו ע"ז שהחיינו, וצ"ע.

וע"כ דליכא ראיה כלל מדתיקנו חז"ל לברך שהחיינו על "עשיית סוכה" דהוי מצוה, אב"א דתיקנו לברכו אף על הכש"מ, ואב"א דהוי מדין כלים חדשים, וכש"נ בס"ד. והער"ל צע"ג.

תגובות

הוספת תגובה

(לא יפורסם באתר)
תכנות: entry
© כל הזכויות שמורות לפורטל הדף היומי | אודות | צור קשר | הוספת תכנים | רשימת תפוצה | הקדשה | תרומות | תנאי שימוש באתר | מפת האתר