סקר
כמה לומדי דף יומי יש במשפחתך הקרובה?






 

מאת: הרב יהודה קוק
מחבר ספר "נופת צופים"

בדעת רש"י אם מניחים תפילין בחוה"מ

סוכה מו ע"א


ת"ר היו לפניו מצות הרבה אומר אקב"ו על המצות, ר' יהודה אומר מברך על כל אחת ואחת בפני עצמה, ופירש"י וז"ל, מצות הרבה, ליטול לולב לישב בסוכה להניח תפילין להתעטף בציצית, עכ"ל ע"ש.
 

(א)

וא"כ מדכ' אף "להניח תפילין" שיכול לברכו עם ברכת "סוכה ולולב" ע"כ דאפשר וצריך להניחו בחוה"מ, ודו"ק. וכן יעוי' ב"מלא הרועים" שכ' דמשמע דס"ל לרש"י דבחוה"מ מניחים תפילין. וכ"כ הגרעק"א בהערותיו למשניות "תוספת רעק"א" ברפ"ג דברכות מ"א, ובהערותיו לשו"ע או"ח (סימן לא' ס"ב) דדעת רש"י נר' דס"ל דחייבים בתפילין בחוה"מ כמדוייק בסוכה הכא, ע"ש.

ומאידך יעוי' ברפ"ב דמו"ק (יא:) שכ' דלא מיבעיא קאמר, לא מיבעיא בימי אבלו דמדרבנן הוא ושרי אלא אפי' במועד דאיסור מלאכה מדאורייתא, במקום פסידא שרו רבנן, ופירש"י בזה"ל, אלא אפילו חולו של מועד דאסירא ביה מלאכה מדאורייתא דכ' את חג המצות תשמור שבעת ימים, לימד על כל החג שהוא אסור, עכ"ל ע"ש. וא"כ מדס"ל לרש"י דאיירי על חוה"מ שאסור מה"ת מבואר א"כ להדיא דס"ל דאיסורו מה"ת. וכן יעו"ש לעיל ברפ"ק (ב.) ברש"י במשנה דמשמע דס"ל כנ"ל. וכן יעו"ש בחגיגה (יח.) בתוס' שהביאו לרש"י הנ"ל ברפ"ב וכתבו דמדוייק דס"ל דאיסורו מה"ת. וכן יעוי' בריטב"א ברפ"ק דמו"ק (ב.) שכ' כנ"ל בדעת רש"י ע"ש. וה"נ מדוייק ברש"י בפ' אמור (כג, ח) דאיסורו מה"ת ע"ש.

וא"כ צ"ע בדעת רש"י, דמדס"ל דאיסורו מה"ת נמצא שדומה ממש ליו"ט ונחשב ג"כ דאית ביה אות, וכש"כ תוס' בפ"ג דמו"ק (יט.) בד"ה ר' יוסי וכו' בסופו דאם אכן בחוה"מ חייבים בתפילין, י"ל דה"ט מדמותר לעשות בו "מלאכה" מה"ת וא"כ ליכא אות ע"ש, וא"כ מבואר דמאידך אם אסור במלאכה מה"ת אכן אית ביה אות וע"כ דלא יניחו בו תפילין. וכן יעוי' בתוס' ברפ"י דעירובין (צו.) בד"ה ימים וכו' שכ' כנ"ל. וכן יעוי' בשו"ת הרשב"א ח"א (תשובה תרצ') שנשאל מה דעתו לענין הנחת תפילין בחוה"מ, והשיב בזה"ל, אני סובר שאין מניחים, שגם הם אות, שהרי חוה"מ אסור בכל מלאכה שאינה מלאכת האבד ומלאכה דאורייתא היא במועד וכו', עכ"ל ע"ש. וא"כ מבואר כנ"ל. וא"כ מהו דס"ל לרש"י הכא דמניחים תפילין בחוה"מ הא לשיטתו ע"כ דאית ביה אות, וצ"ע.

וצ"ל דס"ל דכיון דעכ"פ מותר לעשות בו מלאכה דדבר ה"אבד" מה"ת ואף מדרבנן על כן לא דמי ממש לשבת ויו"ט ולא נחשב דאית ביה "אות", ורק בש"ק ויו"ט שאסורים בכל מלאכה שהוא ואף דבר האבד הוא דנחשב דאית ביה אות ורק כה"ג פוטר מתפילין, והבן.
 

(ב)

והנה כ"ז לפי"ד רעק"א והמלא הרועים דדייקו ברש"י דס"ל דמניחים בו תפילין, דצ"ל דדוקא כשאסורים בכל מלאכה וכו'. אמנם לא כן דעת הג"ר אברהם דוד ז"ל אב"ד דק"ק בוטשאטש. דיעו"ש בה' תפילין (סימן לא' בסופו) מש"כ ב"אשל אברהם" בזה"ל, הרבני ר' יעקב נ"י מורה הוראה בק"ק אוסיטצקא יצ"ו הראה לי בדרך ראיה לדס"ל להניח תפילין בחוה"מ, ממש"כ רש"י בסוכה (מו.) היה לפניו מצות הרבה וכו'. אך אין מזה הכרע, כי י"ל דנקיט ב' בחינות, ולולב וסוכה בזמנם אות, ותפילין וציצית בזמנם ואין הכרע שם מצד ווי"ן דהחיבור ע"ש. אך צל"ע מדוע לא נקיט רש"י כסדר התדיר, ואולי מצד שיותר שכיח שיהיה נחפז בנטילת לולב כנהוג שלפעמים אין אתרוגים מצוים, משא"כ תפילין וציצית אין מצוי שיהיה נחפז בהם לזמן אחד דוקא כי משכח שכיחי, ושם איירי רק בחיפזון גדול וכו', עכ"ל אב"ד דבוטשאטש יעו"ש.

והיינו די"ל דמש"כ רש"י "להניח תפילין", לא איירי בחוה"מ כלל, שכן צריך לחלק דברי רש"י, דהיו לפניו "מצות הרבה" היינו שנזדמן לפניו ליטול לולב וגם לישב בסוכה, או מאידך שנזדמן לו להניח תפילין ולהתעטף בציצית וזהו "מצות הרבה" ולא שכל הד' מצות הללו נזדמנו לו בבת אחת והיינו בחוה"מ, אלא דתרי תרי נקט, ודו"ק. ולפי"ז באמת לק"מ בדס"ל לרש"י דאיסור מלאכה בחוה"מ הוי מה"ת, דאכן י"ל דמה"ט ס"ל שאין להניח תפילין בחוה"מ, ומש"כ בסוכה אינו ענין להכא, ודו"ק.

וכן יעוי' הכא ב"ערוך לנר" שכ' דלילכא ראיה ברש"י דס"ל דמניחים תפילין בחוה"מ, די"ל דכוונתו שנזדמנו לו "תפילין וציצית" או "לולב וסוכה" [וכש"כ באשל אברהם], א"נ מיירי למ"ד דשבת ויו"ט זמן תפילין, אך למ"ד דאינו ז"ת שפיר י"ל דגם בחוה"מ אין מניחים, עכ"ד הערו"ל יעו"ש. וכ"כ רבנו הערו"ל בשו"ת "בנין ציון" ח"ב (סימן נו) כנ"ל ע"ש. וכן יעוי' ב"דעת תורה" [למהרש"ם] (סימן לא) דהברייתא הכא קאי כר' מאיר, ואיהו אכן ס"ל ברפ"י דעירובין (צו:) דשבת ויו"ט ז"ת, ודוקא לפי"ד פירש"י כן, אך למ"ד לאו ז"ת שפיר י"ל דאף בחוה"מ אין מניחים תפילין, עכ"ד הדע"ת יעו"ש, וכש"נ. ודלא כרעק"א והמה"ר, ודו"ק.

תגובות

הוספת תגובה

(לא יפורסם באתר)
תכנות: entry
© כל הזכויות שמורות לפורטל הדף היומי | אודות | צור קשר | הוספת תכנים | רשימת תפוצה | הקדשה | תרומות | תנאי שימוש באתר | מפת האתר