מאת: הרב יהודה קוק
מחבר ספר "נופת צופים"
איך מותר לעשות לדופן הסוכה מבהמה טמאה
סוכה כג ע"א
עשאה לבהמה דופן לסוכה ר"מ פוסל ור' יהודה מכשיר וכו', מ"ט דר"מ, אביי אמר שמא תמות, ר' זירא אמר שמא תברח. בפיל קשור כו"ע לא פליגי דא"נ מיית יש בנבלתו עשרה ולכן כשרה לדופן.
ועי' ברמב"ם בספ"ד דסוכה הט"ז דתפס כוותיה דר' יהודה דבהמה כשרה לדופן דאכתי הוי "מחיצה", וכדקי"ל בטושו"ע או"ח (סי' תרל' סי"א) ע"ש.
והנה יעוי' בפ"ב דשבת (כח:) ושם (קח.) מנין שאין כותבים תפילין אלא ע"ג עור בהמה טהורה דכ' למען תהיה תורת ה' בפיך מן המותר בפיך. ויעוי' ברמ"א בה' שופר (ר"ס תקפו' ס"א) שכ' דשופר של בהמה טמאה "פסול", ויעו"ש במג"א (סק"ג) שכ' דמש"כ ה"עולת שבת" דשופר מבהמה טמאה כשר דהא לא קי"ל כההיא דלא הוכשרו וכו' עכ"ד הע"ש, אך לא עיין בשבת (כח:) דה"ט דפסול דאיתקש כל התורה לתפילין כדאי' בקידושין (לה.), עכ"ד המג"א ע"ש.
והנה יעוי' בשו"ת נובי"ת או"ח (תשובה ג') שנשאל בן הגהמ"ח זצ"ל [ה"ה הגר"ש הלוי לנדא ז"ל] בענין רצועות של תפילין שמושחים העורות בשומן דגים טמאים אם יש בו חשש דצריך להיות מן "המותר בפיך", וע"ש מה שהשיב ע"ז, ואח"כ תמה על המג"א הנ"ל מהגמ' בשבת גופא, ועש"ע שהק' עוד על המג"א וז"ל, וגם בלא"ה ק"ל על המג"א שסובר דגם לענין שיהיה מדבר טהור איתקוש כל התורה כולה לתפילין וכו', א"כ מה יענה בסוגיא דסוכה (כג.) דקאמר בפיל קשור כו"ע לא פליגי דכשר לדופן סוכה ע"ש והרי פיל לאו מן המותר בפיך הוא ואפ"ה מותר לתשמיש מצוה לעשות ממנו דפנות לסוכה, ומאי חילוק יש בין שופר שהוא תשמיש במצות תקיעת שופר ובין דפנות שהוא תשמיש למצות סוכה, ודפנות סוכה ג"כ הוי דאורייתא ונלמד מבסוכת סוכות אם יש אם למקרא או אם למסורת לכל מר כדאית ליה בפ"ק דסוכה (ו:). ואע"פ שיש לדחות ולומר דשופר חמור מסוכה דכיון "דלזכרון" הוא כלפנים דמי כדאמרי' בר"ה (כו.), מ"מ לדברי המג"א יהיה פיל פסול לדופן סוכה הואיל ואיתקוש כל התורה כולה לתפילין, אלא ודאי דלהאי מילתא שיהיה "מן המותר בפיך" לא איתקוש כל התורה לתפילין, עכ"ל הגר"ש ז"ל.
אולם נר' ליישב, די"ל דאין הדפנות מכשיר לסוכה דומיא דסכך שמכשיר לסוכה, אלא העיקר שלא יהיה "פרוץ" מרובה על העומד וא"כ ליכא נפק"מ מהו "העומד" בד' רוחותיו כ"א העיקר שיהיה רובו "עומד" וכל שרובו מוקף במחיצות הוי סוכה כשרה, וא"כ שפיר כשרה ע"י "פיל" וכיו"ב, דהא לא הוכשרה ע"י הפיל כ"א לא היה סיבה "לפוסלה" דאכתי לא הוי "פרוץ" מרובה על העומד, וא"כ המג"א לק"מ. וכן א"ל מו"ר הגרח"ק שליט"א להוסיף בזה, דלא גרע מהא דקי"ל דכשרה ע"י "לבוד" וכיו"ב דבמציאות ליכא "מחיצות" כלל ואפ"ה כשרה מדאכתי לא נחשב "פרוץ" וא"כ חזי' שבסוכה אין "המחיצות" מכשירות את הסוכה אלא העיקר שלא יהיה "פרוץ", וא"כ שפיר כשרה אף ע"י דפנות של "פיל" דהא לא "הוכשר" הסוכה ע"י "בהמה טמאה", עכ"ד הגרח"ק שליט"א.
וכן יעוי' ברמב"ם בספ"ד דסוכה הט"ז שכ' בזה"ל, דפני סוכה כשרים מן הכל, שאין אנו צריכים אלא מחיצה מכל מקום ואפי' מבע"ח וכו', עכ"ל יעו"ש. וא"כ משמע כנ"ל דהעיקר שלא יהיה פרוץ ולכן כל מחיצה כשרה דהא אי"ז המכשיר של הסוכה כ"א עצם המציאות דאינו פרוץ הוי סוכה כשרה, וכש"נ ודו"ק.
