הרב יוסף שמשי, מחבר תוכנת "גמראור"
עקרונות בכללי הגמרא ובלשונה
רבי אליעזר בן יעקב ורבי יוסי; "מאן תנא דפליג"
יומא סח ע"ב
כדתניא: היכן נשרפין?
לצפונה של ירושלים, וחוץ לשלש מחנות. רבי יוסי אומר: אבית הדשן נשרפין.
אמר רבא: מאן תנא דפליג עליה דרבי יוסי - רבי אליעזר בן יעקב הוא,
דתניא: +ויקרא ד+ אל שפך הדשן ישרף שיהא לשם דשן.
רבי אליעזר בן יעקב אומר: שיהא מקומו משופך.
אמר ליה אביי: ודילמא במקומו משופך הוא דפליגי?
1.
רמב"ם הלכות מעשה הקרבנות פרק ז הלכה ד:
והמקום השני בהר הבית ושמו בירה, ובו שורפין חטאות הנשרפות אם אירע בהן פסול אחר צאתן מן העזרה, והמקום השלישי חוץ לירושלים והוא הנקרא בית הדשן, ושם שורפין חטאות הנשרפות בזמן שהן נשרפות כמצוותן.
הרמב"ם לא מתייחס במפורש לברייתא שבגמרא. הוא לא מציין באיזה צד של ירושלים נמצא בית הדשן, והוא לא מדגיש אם צריך שיהיה שם דשן ואם המקום צריך להיות משופך. ועל כך דנים הפרשנים, למשל:
2.
כתר המלך הלכות מעשה הקרבנות פרק ז הלכה ד:
[ד] והמקום השלישי חוץ לירושלים והוא הנקרא בית הדשן ושם שורפין חטאות הנשרפות וכו'. והנה כבוד מו"ח הגאון ז"ל הקשה מ"ט השמיט רבינו ולא הביא כל הסוגיא דאיתא במס' זבחים (דף קו ע"א) אלא לרבנן היכא שריף להו כדתניא היכן נשרפין לצפון ירושלים חוץ לשלש מחנות על שפך הדשן שיקדים לשם דשן ר' אליעזר בן יעקב אומר שיהיה מקומו משופך א"ל אביי דילמא במקומו משופך פליגי ופירש רש"י ז"ל ראב"י בעי נמי דשן שיקדים אלא דבעי נמי מקומו משופך ע"כ
ורבינו לא ביאר כלל בזה לא שיהיה בצפון ירושלים ולא שיקדים שם דשן ולא כראב"י דבעי שיהיה מקומו משופך. והנה ע"ז דלא כתב שם שיהא דשן מתרץ כמו"ח ז"ל דאיכא למימר דסמיך רבינו על הסוגיא דמס' פסחים (דף עו) דאיתא שם ישרף אף על פי שאין שם דשן אלמא דשם ס"ל להסוגיא דלא בעי דשן מריבוי דקרא דישרף אמנם תקשה לפ"ז דהו"ל לומר דהקרא דעל שפך אתי שיהיה המקום משופע
בשלמא בלא זה לא קשה דאף דזה מאמר ראב"י איכא למימר דת"ק פליג עליה וס"ל לרבינו דאין הלכה כראב"י בברייתא כמבואר לקמן בהל' קרבן פסח אך בזה דפוסק דלא בעי דשן וא"כ נימא דהברייתא זו ס"ל דאתי הקרא שיהא מקום משופע.
אמנם מצאתי בירושלמי דמגילה פ"א הי"א וז"ל פרים הנשרפין ושעירים הנשרפין היכן הן נשרפין ע"ג הקבר ופירש הקרבן עדה ע"ג הקבר כלומר אפילו על מקום טמא וכו'
אלמא ס"ל להירושלמי דלא מעכב מקום שריפתן שיהיה מיוחד בצפון ושיקדים דשן ומקום משופך אלא דבעי רק חוץ לירושלים.
אך דברי הקרבן עדה תמוה דלא ביאר על מה קאי דהא כתיב במקום טהור והפירוש הנכון הוא מה שמפרש הפני משה שם דקאי על במה אי נוהג בבמה היכן הוא נשרף דלא בעי אפילו מקום טהור כמו במקדש אבל במקדש איכא למימר דבעי דוקא שיהא מקום משופך ובצפון ירושלים וצ"ע בכל זה.
מסיכום דבריו ניתן להבין שהרמב"ם סתם ולא פירט מפני שהוא בכלל לא פוסק כסוגייתנו אלא כסוגיות אחרות.
3
וראה ב"מתיבתא", ב"ילקוט ביאורים", עמוד כה: ה"שפת אמת" אומר שהרמב"ם פוסק כתנא קמא בברייתא שחולק על רבי יוסי שאין צריך שיהיה שם דשן. ואז קשה, שהרי רבא בגמרא אומר שמי שחולק על רבי יוסי בברייתא הוא רבי אליעזר בן יעקב שסובר שצריך שיהיה המקום משופך, וגם את הדין זה הרמב"ם לא מזכיר, וכנראה מפני שזו דעת יחיד, והרמב"ם סובר רק כתנא קמא של רבי יוסי שאין צריך שיהיה שם דשן.
וראה בהרחבה בביאור ה"שיח יצחק".
4.
ונראה להוסיף. כעיקרון הרי תמיד הלכה כרבי יוסי מחברו ויש אומרים שאפילו מחבריו [כלומר, גם נגד רבים הלכה כרבי יוסי], ובפשטות לא תלוי אם מדובר במשנה או בברייתא, ומדוע כאן לא נפסוק כרבי יוסי. לפי הפרשנים שקובעים שההלכה בנושא שבסוגייתנו נקבעה בגלל סוגיות אחרות הרי יתכן שהגמרא הכריעה באותן סוגיות שלא כרבי יוסי [וזו סמכותה של הגמרא ושל "עורך הגמרא"] אבל אם נדון רק על פי סוגייתנו הרי קשה!
5.
וכנראה שבאמת הרמב"ם כן פוסק כרבי יוסי, ראה ב"מתיבתא", הערה ג, בשם ה"ליקוטי הלכות", שיכול לשורפו בכל צד.
6.
וכנראה שרבא שאמר :
אמר רבא: מאן תנא דפליג עליה דרבי יוסי - רבי אליעזר בן יעקב הוא,
מתכוון שלא לפסוק כרבי יוסי אלא כתנא קמא שלו בגלל שכך היא דעת רבי אליעזר בן יעקב:
7.
אטלס עץ חיים:
רב אליעזר בן יעקב א' - תנא בדור הראשון, שראה בעיניו את הבית ותיארו ועל לשכה אחת אמר "שכחתי מה היתה משמשת" (מידות פ"ב מ"ה).
גם הרמב"ם בהקדמתו מונה אותו בדור שראו החורבן.
הוא כתב את מסכת מדות ( יומא ט"ו ע"א).
בן עזאי מצא מגילת יוחסין ובה כתוב "משנת רבי אליעזר בן יעקב קב ונקי" (יבמות מ"ט ע"ב וברש"י שם "בכל מקום שנזכר הלכה כמותו") ר' אלעאי (אבי ר' יהודה בר אלעאי) קיבל ממנו (פסחים ל"ט ע"א).
רבי אליעזר בן יעקב ב' - תנא בדור הרביעי מתלמידי ר"ע (ירו' חגיגה פ"ג ה"א). נמנה ששי מבין שבעת תלמידי ר"ע המוזכרים שם. מסר בשם רבי פנחס בן יאיר חתנו של רבי שמעון בר יוחאי (מד' תהלים ספל"ב).
נמנה עם חכמי אושא שנתכנסו אחר מרד בר כוכבא (שהש"ר פ"ב ה').
מצינו שחלק עם ר"מ (ר"ה ד' ע"ב), ולפי פרש"י (יבמות צ"ג א' - ד"ה ורב) קיבל ממנו רבי מאיר.
8.
של"ה - כללי התלמוד (כ) כלל הלכה:
תמד. נחזור לענין פסקי ההלכה.
רבי אליעזר ורבי יהושע הלכה כרבי יהושע.
רבי יהושע ורבן גמליאל הלכה כרבן גמליאל.
הלכה כרבי עקיבא מחבירו ולא מחבריו,
כן מסיק בפרק מי שהוציאוהו (עירובין מו ב).
הלכה כרבי אליעזר בן יעקב בכל מקום, דמשנת רבי אליעזר בן יעקב קב ונקי,
ופירש רש"י ז"ל בסוף פרק התקבל (גיטין דף סז א ד"ה קב ונקי) לא הרבה תלמוד כשאר חבריו אבל מה שאומר נקי הוא שהלכה כמותו לעולם.
ורשב"ם ז"ל כתב בפרק יש נוחלין (בבא בתרא דף קלח א ד"ה יורשין) דבברייתא נמי הלכה כמותו.
וכתב הר"ן בשבועות דף מב א) דהלכה כרבי אליעזר בן יעקב דוקא לגבי יחיד
ואמרינן בפרק בתרא דשבועות דהיכא דמוכח דלאו כוותיה, לא סמכינן אהאי כלל דרבי אליעזר בן יעקב קב ונקי.
כתב הרא"ש ז"ל ריש פרק מי שהוציאוהו (עירובין דף פ"ד ס"ב), אף על גב דקיימא לן משנת רבי אליעזר בן יעקב קב ונקי, בהא לית הלכתא כוותיה, כיון דרב פפא סבר כרבנן, ושמא זאת אינה מן המנין [ק"ב],
כי כתב רבינו חננאל מפי הקבלה דק"ב דברים הלכה כמותו ותו לא.
ובפרק שלישי דנדרים דף כג ב) בעי תלמודא אי הלכה כרבי אליעזר בן יעקב, וכתב הרא"ש ז"ל (שם בפירושו ד"ה הלכתא) אף על גב דמשנת רבי אליעזר בן יעקב קב ונקי, הכא מסתבר טעמייהו דרבנן, עכ"ל (מהר"י קארו כללי הגמרא בהליכות עולם שער ה' פ"א אות ג').
ודע דבכל הנזכרים לעיל שהלכה כמותם, הן אותם שזכרתי הן אותם שאזכירם, זהו הכל מן הסתם, אבל כשאמורא אחד או סתם תלמודא פוסק כאידך בהדיא, אזי בזה הענין סתרו את הכלל, כי הכלל לא נאמר אלא בסתם,
והוא קרוב למה שכתב הרא"ש ז"ל. וכן הוא בהדיא פרק מי שהוציאוהו (עירובין דף מ"ו (ב) ומ"ז (א) היכא דאיתמר איתמר, היכא דלא איתמר לא איתמר. "
הדברים הנ"ל מתאימים לרבי אליעזר בן יעקב א' שחי בדור הראשון של התנאים.
משמע שבדרך כלל הלכה כרבי אליעזר בן יעקב מלבד במקרים מסויימים [או על פי רשימה לא חד משמעית, או מכח סברא או אם רבים חולקים עליו], ולכן נראה שזוהי כוונת רבא בסוגייתנו, לומר, שהלכה כרבי אליעזר בן יעקב. ולכן הוא מדגיש שהוא זה שחולק על רבי יוסי בברייתא ולכן אין הלכה כרבי יוסי [ומקרה זה מהווה חריג לכלל שהלכה כרבי יוסי נגד חברו].
ואילו אביי טוען שאין הכרח כך, ולכן יוצא שלפי אביי הלכה כרבי יוסי [ומתאים לכלל הכללי שהלכה כרבי יוסי נגד חברו. ובכל זאת יש לבדוק האם הכלל הוא שהלכה כרבי יוסי גם נגד "תנא קמא" למרות אולי ש"תנא קמא" נחשב כ"רבים". וכן יש לבדוק האם כל הכללים לגבי רבי אליעזר בן יעקב ולגבי רבי יוסי תקפים גם כשדבריהם נאמרו בברייתות ולא רק במשניות] וכפי שמכריעים כמה פרשנים.
9.
יוצא, שבסוגייתנו הלכה כאביי נגד רבא [למרות שהכלל הוא, שהלכה כרבא נגד אביי מלבד ביע"ל קג"ם] והסיבה היא כנראה בגלל ש"עורך הגמרא" הביא את דברי אביי אחרי דברי רבא לעומת מה שבדרך כלל דברי רבא מובאים אחרי דברי אביי [אמנם כאן דברי אביי באים אחרי דברי רבא בגלל שאביי מגיב על דברי רבא, אבל בכל זאת ניתן היה למצוא דרך וניסוח כדי להביא את דברי אביי לפני דברי רבא].
10.
אם מדובר בברייתא ברבי אליעזר בן יעקב ב', שהיה תלמידו של רבי עקיבא וחברו של רבי יוסי מתאים יותר שההלכה היא כרבי יוסי.
