טור זה נכתב לזכרו ועילוי נשמתו של נעם יעקב מאירסון הי"ד שנפל
בקרב גבורה בבינת ג'בל במלחמת לבנון השנייה – י"ג אב תשס"ו
כיון שהגיעו להר גריזים חרשוהו, וזרעוהו כרשינין – בקיית הכרשינה
"... כיון שראה (אלכסנדר מוקדון) לשמעון הצדיק, ירד ממרכבתו והשתחוה לפניו. אמרו לו: מלך גדול כמותך ישתחוה ליהודי זה? אמר להם: דמות דיוקנו של זה מנצחת לפני בבית מלחמתי. אמר להם: למה באתם? אמרו: אפשר בית שמתפללים בו עליך ועל מלכותך שלא תחרב יתעוך גויים להחריבו? אמר להם: מי הללו? אמרו לו: כותיים הללו שעומדים לפניך. אמר להם: הרי הם מסורים בידיכם. מיד נקבום בעקביהם ותלאום בזנבי סוסיהם, והיו מגררין אותן על הקוצים ועל הברקנים עד שהגיעו להר גריזים. כיון שהגיעו להר גריזים חרשוהו, וזרעוהו כרשינין. כדרך שבקשו לעשות לבית אלהינו. ואותו היום עשאוהו יום טוב" (יומא, סט ע"א).
שם עברי: בקיית הכרשינה שם באנגלית: Bitter Vetch שם מדעי: Vicia ervilia
שם נרדף במקורות: כרשינין שמות בשפות אחרות: ערבית - כרסנה
נושא מרכזי: מהם הכרשינין ומדוע הם נזרעו בהר גריזים?
לריכוז נושאים העוסקים בכרשינין וקישוריות הקש/י כאן.
הברייתא מתארת את עונשם של הכותים, שסופו היה זריעת כרשינין על הר גריזים, כגמול לכוונתם לנהוג כך במקום המקדש. הכרשינין מזוהים כבקיית הכרשינה ששימשה בעיקר למאכל בהמה. ספור זריעת בקיית הכרשינה בהר גריזים עולה בקנה אחד עם התנאים הסביבתיים הקיימים במקום זה. אמנם הקרקע על הר גריזים היא קרקע טרה רוסה רדודה (1) אולם בקיית הכרשינה מתפתחת היטב גם בקרקעות רדודות מאד המאפיינות שטחים רבים באיזורי ההר בישראל. ניתן לשער שכוונת הברייתא לא הייתה ללמדנו פרק בחקלאות ולכן מתעוררת השאלה מדוע מצאה לנחוץ לפרט מה היה הגידול שנזרע בהר גריזים? התשובה לשאלה נעוצה בהבנת מטרת החריש והזריעה בהר גריזים. ביצוע מלאכות חקלאיות אלו במקום שהיה מקודש לכותים נועד לסמל השפלה ולכן נבחרה בקיית הכרשינה המשמשת בעיקר מאכל בהמה. מעמדו של הר גריזים צנח מ"איגרא רמא" כמקום מקודש ל"בירא עמיקתא" של שדה שאפילו אינה משמשת לגידול מזון לאדם אלא רק לבהמה.
(1) תודה לד"ר יעקב מימרן על מידע זה.
מקורות עיקריים:
י. פליקס, הצומח החי וכלי החקלאות במשנה (עמ' 91).
לעיון נוסף:
ז. עמר, גידולי ארץ ישראל בימי הביניים (עמ' 85-86).
ז. עמר, ספר הקטורת (עמ' 128-129). על זיהוי בורית כרשינה.
Zohari, D., Hopf, M., 1988. Domestication of plants in the old world. Oxford. Clarendon Press, Oxford
Gh. Sadeghi et al. Canavanine Content and Toxicity of Raw and Treated Bitter Vetch (Vicia ervilia) Seeds for Broiler Chicken. International Journal of Poultry Science 3 (8): 522-529, 2004
א. המחבר ישלח בשמחה הודעות על מאמרים חדשים (בתוספת קישוריות) העוסקים בטבע במקורות לכל המעוניין. בקשה שלח/י ל - [email protected]
ב. לעיתים ההודעות עלולות להשלח על ידי GMAIL למחיצת ה"ספאם" שלך לכן יש לבדוק גם בה אם הגיעו הודעות כנ"ל.
כתב: ד"ר משה רענן. © כל הזכויות שמורות
הערות, שאלות ובקשות יתקבלו בברכה.
