הרב יוסף שמשי, מחבר תוכנת "גמראור"
עקרונות בכללי הגמרא ובלשונה

"גברא אגברא קא רמית"; "מאי קא מיבעי ליה"

יומא נ ע"ב

גופא, בעי רבי (אליעזר) +מסורת הש"ס: [אלעזר]+: לדברי האומר פר יום הכפורים קרבן יחיד, עושה תמורה או אינו עושה תמורה? - מאי קא מיבעיא ליה? אי בתר מקדיש אזלינן אי בתר מתכפר אזלינן, פשיטא דבתר מתכפר אזלינן! דאמר רבי אבהו אמר רבי יוחנן: המקדיש מוסיף חומש, והמתכפר עושה בה תמורה, והתורם משלו על של חבירו טובת הנאה שלו! - לעולם פשיטא ליה דבתר מתכפר אזלינן, והכי קא מיבעיא ליה: אחיו הכהנים בקביעותא מתכפרי, או דילמא בקופיא מתכפרי? תא שמע: חומר בזבח מבתמורה, וחומר בתמורה מבזבח. חומר בזבח, שהזבח נוהג ביחיד

1.
רבי אבהו ורבי אלעזר היו תלמידיו של רבי יוחנן. ובכמה מקומות בש"ס מצינו שרבי אבהו אמר גם בשמו של רבי אלעזר, ומשמע מכך, שרבי אבהו היה תלמיד גם של רבי אלעזר, וכיצד הגמרא כאן מקשה על רבי אלעזר מרבי אבהו "מאי קא מיבעיא ליה" [מובא בש"ס גם בניסוח "גברא אגברא קא רמית?" =וכי יש להקשות מחכם על חכם אחר מאותו דור].

2.
אלא בפשטות יש לומר, שהגמרא מתכוונת להקשות על רבי אלעזר שבודאי גם הוא שמע מרבו - רבי יוחנן - את הדברים ומדוע הוא עדיין מסתפק ולא מכריע כרבי יוחנן - רבו.

3.
וראה ב"מתיבתא", "ילקוט ביאורים", עמוד צז, שעיקר הקושיה על רבי אלעזר היא מכח סברא ודברי רבי אבהו באו רק לאשש את הסברא, ואמנם, כעיקרון, דברי רבי אבהו מיותרים!

4.
ונראה לומר פשוט יותר, אמנם תלמיד לא יחלוק על רבו אבל בהחלט מותר לו להסתפק!
ונראה שאפשר להסביר באופן נוסף, שהביטוי "מאי קא מיבעיא ליה" איננו קושיה אלא בירור שנעשה על ידי רבי אבהו [תלמידו גם של רבי אלעזר], ורבי אבהו עצמו מסביר את בעייתו של רבי אלעזר על סמך דברי רבי יוחנן!