גליון "עלים לתרופה"
המו"ל: מכון "אור הצפון" דחסידי בעלזא - אנטווערפן, בלגיה
גליון תתצ"ג, מדור "עלי הדף"
מסכת יומא
דף מד ע"א

מה בין כפרת הקטורת ביום הכיפורים לפני ולפנים לזו שבכל יום על מזבח הפנימי?

בגמרא מבואר (מד ע"א) שהפסוק האמור בעבודת יום הכיפורים (ויקרא טז, ו): "וכפר בעדו ובעד ביתו ובעד כל קהל ישראל", מוסב על הקטרת הקטורת לפני ולפנים בקדש הקדשים פעם אחת בשנה, וכלשון הגמרא: "איזהו כפרה ששוה לו ולביתו ולאחיו הכהנים ולכל קהל ישראל, הוי אומר זה הקטרת הקטורת", והיינו, כי הקטרת הקטורת כיפרה על הכל בשוה, מה שאין כן בכפרה שע"י מתן הדמים בפנים, שדם הפר היה מכפר עליו ועל הכהנים, ודם השעיר על בני ישראל. ובהמשך מקשי' בגמרא: "וקטורת מכפרת", ומשני: "אין, דהא תני רבי חנניא למדנו לקטורת שמכפרת, שנאמר (במדבר יז, יב) 'ויתן את הקטרת ויכפר על העם', ותנא דבי רבי ישמעאל, על מה קטורת מכפרת על לשון הרע, יבא דבר שבחשאי ויכפר על מעשה חשאי".

והנה, מאמר זה נמצא בשני מקומות נוספים בש"ס, במס' זבחים (פח:) ובמס' ערכין (טז.): "אמר רבי יהושע בן לוי, שני דברים לא מצינו להן כפרה בקרבנות, ומצינו לו כפרה ממקום אחר, ואלו הן: שפיכות דמים ולשון הרע, שפיכות דמים מעגלה ערופה, ולשון הרע מקטרת, דתני רב חנניא, מנין לקטרת שמכפרת, שנאמר 'ויתן את הקטרת ויכפר על העם', ותני דבי רבי ישמעאל, על מה קטורת מכפרת על לשון הרע, יבא דבר שבחשאי ויכפר על מעשה חשאי". ברם בעוד שבסוגייתנו מיירי בקטורת שהקטיר הכהן גדול ביוה"כ לפני ולפנים בקודש הקדשים, וכפי שמפורש בהמשך הסוגיא, הרי שם אין הדבר מפורש באיזה קטורת מדובר, אם בקטורת של יוה"כ או גם בהקטרת הקטורת שבכל יום ויום.

ואמנם לכאורה זה תלוי בביאור הראשונים למה נקראת הקטורת - "דבר שבחשאי", דהנה רש"י כתב בזבחים (שם): "שבחשאי, שהיה לבדו שם, כדתנן (כלים א, ט) 'פורשין בין האולם ולמזבח בשעת הקטרה', וכל שכן מן ההיכל, שנאמר (ויקרא טז, יז) 'וכל אדם לא יהיה באהל מועד'", וכן פירש בערכין (שם): "שבחשאי, קטורת נעשית בהיכל בחשאי, כדתניא בפרק הוציאו לו במסכת יומא (מד.) 'פורשין מבין האולם ולמזבח בשעת הקטרה'". וכן הוא בפירוש המיוחס לרבינו גרשום (ערכין שם): "יבא דבר שבחשאי, קטורת שהיה עושה לפנים בהיכל, שאין אדם רשאי ליכנס לשם לראותו, ויכפר על מעשה חשאי לשון הרע שאומרים אותו בחשאי ובחדרי חדרים". מכל אלו נראה דמיירי גם בהקטרת הקטורת שבכל יום הנעשית בהיכל על גבי מזבח הפנימי, כי מה ששנינו: "פורשין בין האולם ולמזבח בשעת ההקטרה", מיירי בהקטרת הקטורת שבכל יום, וכמפורש בסוגייתנו: "אמר רבי אלעזר, לא שנו אלא בשעת הקטרה דהיכל, אבל בשעת הקטרה דלפני לפנים מהיכל פרשי, מבין האולם ולמזבח לא פרשי". ולפי זה יש לנו לדון במה נתייחדה כפרת יוה"כ בהקטרת קטורת לפני ולפנים, מכפרת הקטרת הקטורת שבכל יום ויום.

וכדאי להביא לכך את דברי מהר"ל (בדרשתו לשבת שובה), כי אכן אלו שני מיני כפרות על שני מיני לשון הרע, וז"ל: "ולכן מה שתמצא ביוה"כ קטורת מיוחדת שנאמר (ויקרא טז, יב) 'ומלא חפניו קטורת סמים דקה', מפני שאמרו ז"ל... תנא דבי רבי ישמעאל על מה הקטורת מכפר על לשון הרע, יבא דבר שבחשאי ויכפר על מעשה שבחשאי, ע"כ. ויש בזה גם כן סוד איך הקטורת מכפר על לשה"ר, שאמרו בפרק יש בערכין (ערכין טו:) 'רבי אבא בר חנינא אמר, ספר לשון הרע אין לו תקנה, שכבר כרתו דוד ברוח הקודש, שנאמר (תהלים יב, ג) 'יכרת ה' כל שפתי חלקות לשון מדברת גדולות', ומאחר שכבר נכרת ואין כאן תקנה, הקטורת שהוא הקישור בו יתעלה, שלכך נקרא 'קטורת' מלשון קישור, וכאשר ידוע מסוד הקטורת, ולכך הקטורת בפרט מכפר על לשון הרע שנכרת מן ה' יתעלה".

וממשיך המהר"ל: "ומפני שישראל דומים ביוה"כ למלאכי השרת והשכינה ביניהם... כי ישראל ביום זה קדושים ונקיים כמלאכי השרת אשר שכינה ביניהם, צריכים כפרה מן אבק לשון הרע ביותר, אשר הוא מסלק השכינה, ובפרק גט פשוט (ב"ב קסה.) 'א"ר יהודה אמר רב, רוב בגזל ומיעוט בעריות והכל בלשון הרע, לשון הרע סלקא דעתך, אלא באבק לשון הרע'. ולכך יש שני קטורת ביוה"כ, האחד על לשון הרע ממש, והשני על אבק לשון הרע. ולפיכך אמרו במסכת יומא (מה.) 'ומלא חפניו קטרת סמים דקה - דקה מן הדקה', שבערב יוה"כ מחזיר הקטורת למכתשת עד שהיא דקה מן הדקה, וזה, מפני כי הקטורת הנוסף ביוה"כ הוא בשביל אבק לשה"ר, ולכך צריך אבק גמור שהוא על אבק לשה"ר, ומפני שאמרו 'והכל באבק לשון הרע', ורצ"ל, שאי אפשר לאדם במה שהוא אדם להיות נשמר מזה, ולכך בשאר ימות השנה אין ראוי שיהיה כפרה מיוחדת על זה, אבל ביוה"כ שאדם הוא במדרגת המלאך, יש לסלק את חטאו עד שיהיה כמו מלאך, ולכך ביום זה ראוי שיהיה קטורת זה לפני ולפנים, שאין מקום ראוי לבא רק ביוה"כ בלבד, ושם מכפר על החטא הזה עד שהוא טהור לגמרי כמו מלאך".

בדרך אחרת מבואר בספר 'משך חכמה' (פר' כי תצא), וז"ל: "הענין דיש שני לאוין... על שני סוגי לשון הרע, אחד על לשון הרע בתוך בני ישראל עצמם מזה לזה, וזה 'לא תלך רכיל בעמך' - בעם בני ישראל, והשני, לשון הרע מחוץ למחנה ישראל, וזה פשט המקרא (דברים כג, י): 'כי תצא מחנה על אויביך ונשמרת מכל דבר רע', שלא לגלות מסתורין [ע"ש בדבריו "שכוונת הפסוק, שלא לגלות מסתורין של המלחמה, ושלא לספר ארחם ורבעם לשום איש"], ועל זה באו שני כפרות, האחד קטרת על לשון הרע שבסתר... וזה על לשון הרע שבתוך מחנה ישראל, שבזה יש אבק לשון הרע, שאין אדם ניצל בכל יום, וכולן באבק לשון הרע, אמנם קטרת שלפני ולפנים הוא על לשון הרע - שמחוץ למחנה ישראל, שלא נודע לישראל, בלתי לה', ועל שתי הבדים, וזה פעם אחת בשנה".