רבי ישמעאל בן קמחית
יומא מז ע"א
"אמרו עליו על רבי ישמעאל בן קמחית שהיה חופן ארבעת קבין במלוא חפניו, ואומר: כל הנשים זרדו, וזרד אימא עלה לגג...
אמרו עליו על רבי ישמעאל בן קמחית: פעם אחת {רש"י: יום הכפורים היה} סיפר דברים עם ערבי אחד בשוק, ונתזה צינורא מפיו על בגדיו, ונכנס ישבב אחיו ושמש תחתיו, וראתה אמן שני כהנים גדולים ביום אחד. ושוב אמרו עליו על רבי ישמעאל בן קמחית: פעם אחת יצא {ביום הכיפורים. מסכת אבות דרבי נתן פרק לה} וסיפר עם הגמון אחד בשוק, ונתזה צינורא מפיו על בגדיו, ונכנס יוסף אחיו ושמש תחתיו, וראתה אמן שני כהנים גדולים ביום אחד. תנו רבנן: שבעה בנים היו לה לקמחית וכולן שמשו בכהונה גדולה. אמרו לה חכמים: מה עשית שזכית לכך? - אמרה להם: מימי לא ראו קורות ביתי קלעי שערי. - אמרו לה: הרבה עשו כן, ולא הועילו".
וקשה,
א. למה נקרא רבי ישמעאל בן קמחית על שם אמו דוקא שלא על דרך הרוב?
ב. מדוע השתמש בביטוי הלא שגור "עלה לגג" כדי להראות גדולה?
ג. הכיצד יוצא הכהן הגדול ביום הכפורים מעבודתו במקדש עד שנטמא בערבי ובהגמון?
ד. מדוע לא למד לקח לאחר שנכשל פעם אחת, והוא שוב יצא מהמקדש ושוב לא נזהר ושוב נטמא?
ה. מדוע הזכירה את קורות ביתה הצופות דוקא, שהם בתקרה, ולא את הקירות למשל, כלשון רבי לוי בויקרא רבה פרשת אמור פרשה לב, ב: "אזנים לכותל"?
ו. הכיצד זכתה קמחית לאותה גדולה, הלא היטב אמרו לה שהרבה עשו כן ולא הועילו?
אלא שקמחית היתה אֵשֶׁת חַיִל (משלי לא, י), ולכן: קָמוּ בָנֶיהָ וַיְאַשְּׁרוּהָ (שם פסוק כח) – עשוה מאושרת. ורבי ישמעאל הוא שהשתדל לגרום לכך שגם אחיו יזכו בכהונה גדולה כדי לשמח את אמו. ולכן נקרא על שמה. ובביטוי "עלה לגג" רמז גם על רום מעלתה וגם על עצם מעלתה – שלא ראו קורות ביתה את קלעי שערה. ואף היא נשתמשה באותה לשון.
