דיוק וחידוש ברש"י

מסכת יומא דף לט

עמוד א

רש"י ד"ה חוץ משני גזירין. של בין הערבים שהן חובה כדאמרי בפרקין לעיל:
עיין בהגהות הב"ח שמקשה על דברי רש"י וז"ל ולא הבנתי דבריו דהרי גם של שחרית הם חובה, ונראה לי על פי מה שניסינו בדרך לכאורה לדייק ברש"י דף כ"ז ע"ב דסידור שני גזרי עצים כשחרית הוא על גבי קרקע ואין חובה ליתנם על גבי המערכה עצמה אלא רק אם נצרך לאש, על כן רש"י כאן דייק לומר דשל בין הערביים חובה ליתנם על גבי האש ולא איכפת לן אם נצרך לאש או לא, ולפי זה מובן גם החילוק הנוסף שיש בין שני גזירין אלו של שחרית ושל בין הערביים דשל שחרית הוא עבודה לכהן אחד ושל בין הערביים נעשה על ידי שני כהנים, היות ושל שחרית עיקר העבודה הוא הסידור וזה נעשה ע"י כהן אחד דשניים אין ניכר שמסדרין כי כל אחד מניח במקומו, אבל של בין הערביים שחובה להטילן לאש אזי ראוי העבודה להחלק בין ב' כהנים.