טור זה נכתב לזכרו ועילוי נשמתו של נעם יעקב מאירסון הי"ד שנפל
בקרב גבורה בבינת ג'בל במלחמת לבנון השנייה – י"ג אב תשס"ו
אמר לי: מעלה עשן כנגדי – מעלה עשן מדברי
"אמר רבי עקיבא: סח לי רבי ישמעאל בן לוגא: פעם אחת יצאתי אני ואחד מבני בניהם לשדה ללקט עשבים, וראיתי שבכה ושחק. אמרתי לו: מפני מה בכית? אמר לי: כבוד אבותי נזכרתי. ומפני מה שחקת? אמר לי: שעתיד הקדוש ברוך הוא להחזירה לנו. ומפני מה נזכרת? אמר לי: מעלה עשן כנגדי. הראהו לי! אמר לי: שבועה היא בידינו שאין מראין אותו לכל אדם" (יומא, לח ע"א).
שם עברי: מעלה עשן מדברי שם באנגלית: Broom Brush שם מדעי: Leptadenia pyrotechnica
נושא מרכזי: לזיהוי "מעלה עשן"
"מעלה עשן" היה אחד ממרכיבי הקטורת שמנתה הברייתא המובאת בגמרא בכריתות (ו ע"א): "ת"ר: פיטום הקטרת, הצרי והציפורן והחלבנה והלבונה משקל שבעים של שבעים מנה ... מלח סדומית רובע, מעלה עשן כל שהוא; רבי נתן אומר: אף כיפת הירדן כל שהוא". "מעלה עשן" איננו סממן קטורת אלא אחד מהסממנים הנלווים הנקראים "מתקני הקטורת" או "מכשירי הקטורת"(1). סממנים אלו מוזכרים בברייתא לאחר פירוט 11 הסממנים העיקריים. ל"מתקני הקטורת" היו תפקידים נלווים והם לא שימשו כבשמים. יין קפריסין או חמר חוורין נועדו לשפר את ריח הקטורת ושמירתו מפני התנדפות. בורית כרשינה שימשה לצורך ניקוי ויפוי הציפורן. תפקיד "מעלה עשן" היה לעצב את אופן היתמרות עשן הקטורת כדברי הירושלמי (שקלים, פ"ה דף מט טור א /ה"א): "... של בית אבטינס היו בקיאין בפיטום הקטורת ובמעלה העשן, ולא רצו ללמד. שלחו והביאו אומנים מאלכסנדריאה, והיו בקיאין בפיטום הקטורת, ובמעלה עשן לא היו בקיאין. של בית אבטינס היתה מתמדת ועולה ופוסה ויורדת, ושל אילו היתה פוסה מיד". כוונת הדברים שהעשן היה מתפזר ויורד. מפרש "קרבן העדה": "היתה - מתפשטת מיד למטה בתחילת עליית העשן".
על עשן הקטורת נאמר: "ונתן את הקטרת על האש לפני ה', וכסה ענן הקטרת את הכפורת אשר על העדות ולא ימות" (ויקרא, טז י"ג). תפקיד ענן הקטורת היה לשמש כמסך עשן המכסה את הכפורת ומסתיר אותה מעיני הכהן הגדול בעת הופעת השכינה. הוספת "מעלה עשן" הביאה ליצירת עמוד עשן המיתמר כלפי מעלה ואילו בקטורת החסרה "מעלה עשן" ענן הקטרת התפזר בקדש הקדשים והתנדף ולא מילא את יעודו. אופן היתמרות עמוד העשן אחר היה אחד מהניסים שנעשו לאבותינו בבית המקדש: "עשרה נסים נעשו לאבותינו בבית המקדש ... ולא כבו גשמים אש של עצי המערכה ולא נצחה הרוח את עמוד העשן וכו'" (אבות, פ"ה מ"ה). מפרש שם רע"ב את מהות הנס: "ולא נצחה הרוח את עמוד העשן - שלא יהא מתמר ועולה".
מסוגייתנו ניתן ללמוד שבני בית אבטינס הכירו את "מעלה עשן" גם לאחר החורבן וש"מעלה עשן" הוא צמח כלשהו שהרי שמעון בן לוגה ואותו תינוק עסקו בליקוט עשבים. משתמע גם שאין מדובר בצמח בולט במיוחד ולכן ניתן היה להסתיר את זהותו בין שאר העשבים. חלקי הצמח שבהם ניתן היה להשתמש הם העלים והשורש ("עיקר") אך השורש היה המובחר: "אמר מר: ומניין שנותן בה מעלה עשן תלמוד לומר וכסה. קרא לקרא? אמר רב יוסף, הכי קאמר: אין לי אלא עלה מעלה עשן, עיקר מעלה עשן מניין? תלמוד לומר וכסה. אמר ליה אביי: והא איפכא תניא, דתניא: נתן בה עיקר מעלה עשן, היה מתמר ועולה כמקל עד שמגיע לשמי קורה. כיון שהגיע לשמי קורה ממשמש ויורד בכותלים עד שנתמלא הבית עשן, שנאמר והבית ימלא עשן. אלא אמר אביי: הכי קאמר, אין לי אלא עיקר מעלה עשן, עלה מעלה עשן מניין? תלמוד לומר וכסה" (2) (יומא, נג ע"א). מפרש רבינו חננאל: "... כי בענן אראה על הכפורת אין לי אלא עיקר מעלה עשן כלומר השרש שהוא חזק שהוא מתמר ועולה כמקל ... עלה מעלה עשן שחוקה מנא לן וכו'".
זיהויים של צמחים המוזכרים במקורות שבזמנם היו מוכרים לכול קשה ומסובך, על אחת כמה וכמה מלאכת זיהויו של צמח שהיה ידוע רק לקבוצה מצומצמת של אנשים. הזיהוי המקובל ביותר (כנראה בעקבות ע. לעף) הוא עם הצמח מעלה עשן מדברי. צמח זה הוא שיח מדברי נדיר, ממשפחת האסקלפיים, הגדל באזור ים המלח, סיני, אדום ובחצי האי ערב. השיח בעל ענפים רותמיים זקופים ועשוי להגיע לגובה של שלושה מטרים. הצמח מכיל חומרים זרחניים דליקים ולכן הבערת אחד הענפים גורמת לבעירה מהירה של כל הצמח בלהבה ענקית המיתמרת לגובה. לחומרים הזרחניים בעצה יש תכונות פלורוצנטיות ולדעת ע. לעף לצמח זה התכוון פליניוס שכתב "... וניתן לגלות אותו אף לאור מנורה, שהאור מיד משתקף בתוכו". על פי הצעה זו עירבו אבקה כתושה (בלשון הר"ח "שחוקה") של הצמח עם שאר סממני הקטורת ועם הבערתה משך עמוד העשן שלו והעלה את עשן כל הבשמים כעמוד.
אצטט את תאור הצמח שכתב הבוטנאי וחוקר המזרח שויינפורט במכתבו אל ע. לעף (מתוך י. פליקס):
"הצמח קרוי בפי הערבים "מרך" (markh), אין לו קוצים, אך ענפיו הצפופים והאשונים, חסרי עלים מתנשאים לשמים, כמין מטאטא, לגובה של 5 מטרים. אם מציתים אותו הרי כהרף עין עולה השיח בשלהבת לגובה כ – 10 מ'. תופעה זו אינה מצויה אצל שום צמח במזרח, מכאן השם (פירוטכניקה) שנתן פורסקל לצמח. ליבת העץ משמשת להצתת אש על ידי חיכוך שני מקלות".
מעלה עשן מדברי דומה מאד לרותם המדבר בענפיו הדקים והארוכים. העלים הקטנים שעל הענפים הצעירים נושרים לאחר פרק זמן קצר ואת מקומם בתהליך ההטמעה (פוטוסינתזה) מבצעים הענפים. לאור כך שלצמח כמעט ואין עלים ניתן לפרש את מחלוקת רב יוסף ואביי ("עלה" או "עיקר") באופן מעט שונה. ייתכן והעלים הם הענפים הירוקים הצעירים ואילו ה"עיקר" הם ענפים מעובים בעלי קליפה יבשה. "עיקר" אינו בהכרח השורש אלא גם ענפים או גזעים כפי שאנו מוצאים במשנה בכלאים (פ"ז מ"ב): "המבריך שלש גפנים ועיקריהם נראים וכו'".
ז. עמר סבור שהצעה זו אינה מתיישבת עם מאפייני הצמח המתוארים במקורות. "מעלה עשן" מצטיין בעשן רב וסמיך ולא בדליקותו. על פי הגמרא חלקי הצמח שבהם משתמשים הם השורש והעלים ואילו למעלה עשן מדברי כמעט ואין עלים. על פי התאור בסוגייתנו הצמח איננו בולט בנוף ואילו מעלה עשן מדברי הוא שיח גדול. קושי נוסף העומד בפני זיהוי זה הוא העובדה שהצמח נדיר מאד בא"י ואילו על פי המקורות הקושי באיתורו נובע מהיותו סודי ולא בגלל נדירותו. בנוסף לכך, לא היה די בדברי הנער ("תינוק") "מעלה עשן כנגדי" כדי לאפשר את זיהוי הצמח עובדה הרומזת על כך שמדובר בעשב המסתתר בין עשבים אחרים ולא בשיח גדול ובולט.
 |
|
 |
|
תמונה 1. מעלה עשן מדברי צילם: Marco Schmidt
|
|
תמונה 2. מעלה עשן מדברי
צילמה ליד בית הכנסת העתיק בעין גדי: תהילה רענן
|
 |
|
 |
תמונה 3. מעלה עשן מדברי - פרחים
צילם ליד בית הכנסת העתיק בעין גדי: אורי שטיין |
|
תמונה 4. מעלה עשן מדברי - תרמילים
צילמה ליד בית הכנסת העתיק בעין גדי: תהילה רענן |
הרחבה
מעלה עשן מדברי עמיד לתנאי יובש קיצוניים ולכן יש לו תפקיד חשוב בתוכניות יעור של המדבר. לשורשיו יש יכולת האחזות טובה בחול והוא נחשב למין חלוץ בתהליכי ייצוב דיונות (חוליות). ענפיו משמשים לסיכוך בקתות ותרמיליו משמשים כתרופה או למאכל. מסיבי הצמח ניתן להכין חבלים. מעלה עשן מדברי משמש גם למרעה ובמיוחד הוא אהוב על גמלים.
מנגנון הפעולה של מעלה עשן
ע. לעף הביא בכרך הרביעי של ספרו "הפלורה" (פורסם בשנת 1934) שלושה מכתבי חוקרים שטענו שיש במעלה עשן מדברי ריכוז של חנקות שהן חומרים כימיים המשמשים לייצור חומרי נפץ. לדעת מ. א. כסלו וא. שמחוני מעלה עשן איננו רק צמח העשן בעצמו אלא שהוא גם מעלה עשן שנוצר כתוצאה מבעירת חומרים אחרים כלומר סממני הקטורת. ייתכן שחנקות אלו הנמצאות כנראה במיץ החלבי של גבעולי הצמח מעלה עשן מדברי פועלים בדומה לחומרי נפץ הודפים. אלו חומרים המתפרקים במהירות תוך שחרור חום ויצירת גזים. ההתפשטות המהירה של הגזים מפעילה לחץ פתאומי על הסביבה כלומר התפוצצות. ייתכן אם כן שבעירת הקטורת המעורבת במעלה עשן על הגחלים גורמת ליצירת עשן כתוצאה מבעירת הסממנים, ולאחר מכן הדף התפוצצות החנקות גורם להדיפתו כלפי מעלה.
(1) על האבחנה בין סממני הקטורת ומכשירי הקטורת ניתן ללמוד גם מדברי הברייתא (יומא, נג ע"א): "... ומניין שנותן בה מעלה עשן? שנאמר: וכסה ענן הקטרת את הכפרת. הא לא נתן בה מעלה עשן, או שחיסר אחת מכל סמניה חייב מיתה וכו'". הברייתא מציינת את מעלה עשן בנפרד מסממני הקטורת.
(2) פירוש: כיון שהוזכרה ברייתא זו, מבררים את הדברים שנאמרו בה. אָמַר מָר [החכם] בברייתא: וּמִנַּיִין שֶׁנּוֹתֵן בָּהּ בקטורת בין שאר סממניה גם מַעֲלֶה עָשָׁן תַּלְמוּד לוֹמַר: "וְכִסָּה ענן הקטורת". ותוהים: קְרָא לִקְרָא [כתוב לכתוב]? שהרי כבר הוכיח מן המקרא שנאמר: "כי בענן אראה על הכפורת", שצריך להביא מעלה עשן, ומה טעם להביא מקרא אחר לסייע למקרא ראשון? אָמַר רַב יוֹסֵף: הָכִי קָאָמַר [כך אמר], כך יש להבין את הדברים: אֵין לִי אֶלָּא שמביא את עָלֶה הצמח מַעֲלֶה עָשָׁן, אבל את עִיקַּר (שורשו) של הצמח מַעֲלֶה עָשָׁן מִנַּיִין שצריך להביא? תַּלְמוּד לוֹמַר: "וְכִסָּה" ללמדנו שיש לדאוג לתוספת מעלה עשן. אָמַר לֵיהּ [לו] אַבַּיֵי לרב יוסף: מדבריך משמע כי העלה טוב מן השורש, וְהָא אִיפְּכָא תַּנְיָא [והרי היפך מזה שנינו בברייתא], דְּתַּנְיָא [שהרי שנינו בברייתא]: נָתַן בָּהּ בקטורת עִיקַּר (שורש) מַעֲלֶה עָשָׁן, והָיָה העשן מְתַמֵּר וְעוֹלֶה כְּמַקֵּל עַד שֶׁמַּגִּיעַ לִשְׁמֵי קוֹרָה (לתקרת הבית) כֵּיוָן שֶׁהִגִּיעַ לִשְׁמֵי קוֹרָה, ומתוך שאיננו יכול לצאת החוצה, הריהו מְמַשְׁמֵשׁ וְיוֹרֵד בַּכּוֹתָלִים מעט מעט עַד שֶׁנִּתְמַלֵּא הַבַּיִת כולו עָשָׁן, שֶׁנֶּאֱמַר: "וְהַבַּיִת יִמָּלֵא עָשָׁן" (ישעיה ו, ד), הרי משמע כי עיקר מעלה עשן טוב מן העלה! אֶלָּא יש לחזור מן הפירוש הראשון ואָמַר אַבַּיֵי: הָכִי קָאָמַר [כך אמר]: אֵין לִי אֶלָּא שמכניס בו עִיקַּר מַעֲלֶה עָשָׁן, עֲלֵה מַעֲלֶה עָשָׁן מִנַּיִין שמוסיפים בו? תַּלְמוּד לוֹמַר: "וְכִסָּה ענן הקטורת".
רשימת מקורות:
מ. א. כסלו וא. שמחוני, 'מעלה עשן כל שהוא', סיני כרך קמ (תשס"ז), עמ' פ' – פ"ה.
ב. צ. לוריא, "מעלה עשן" בעבודת יום הכיפורים", בית מקרא ב', תשל"ו, עמ' 193-198.
ז. עמר, ספר הקטורת, הוצאת ארץ, אוניברסיטת תל אביב, תל אביב תשס"ב, עמ' 127, 143-145.
י. פליקס, עצי בשמים יער ונוי – צמחי התנ"ך וחז"ל, עמ' 26-28.
לעיון נוסף:
באתר "צמח השדה": "מעלה עשן מדברי". "מי אתה מעלה עשן"?
א. המחבר ישמח לשלוח הודעות על מאמרים חדשים (בתוספת קישוריות) העוסקים בטבע במקורות לכל המעוניין. בקשה שלח/י ל - [email protected]
ב. לעיתים ההודעות עלולות להשלח על ידי GMAIL למחיצת ה"ספאם" שלך לכן יש לבדוק גם בה אם הגיעו הודעות כנ"ל.
כתב: ד"ר משה רענן. © כל הזכויות שמורות
הערות, שאלות ובקשות יתקבלו בברכה.
