סוגיות בדף היומי
מתוך הגליון השבועי "עונג שבת" המופץ בבני-ברק
גליון מס' 856
 

"לעולם במקדש שני וכרובים דצורתא הוו קיימי"

יומא נד ע"א

ומקשה כאן המהרש"א: איך יתכן בכלל לשאול במקדש שני מי הוו כרובים, והרי במקדש שני אפי' אם היו כרובים הרי כבר למדנו שחזרו לחיבתם הראשונה, ובמקדש שני אף אם היו כרובים מ"מ אסור היה לראות אותם, שהרי כתוב: "ולא יבואו לראות כבלע את הקודש". ועונה המהרש"א: שכנראה הגמ' גם כן ידעה את התירוץ שיתכן שמדובר כאן על כרובים בצורתא, (צורות בולטות של כרובים על קירות בקה"ק) שלמ"ד כרובים בצורתא הוו קיימי, ובכרובים האלה אין הצניעות שיש על הכרובים של הארון, שכל הצניעות היא דווקא על ארון הקודש ולא על הכרובים המצויירים על הקיר, ולכן היה כאן הוו"א במקדש שני מי הוו כרובים שהכרובים האמתיים לא היו, שאה"נ היו כאן כרובים אחרים, שאם הכוונה על זה אז הקושיא מיושבת, אבל הכרובים האמתיים לא היו.

והשיח יצחק מקשה: איך יתכן לשאול במקדש ראשון מי הואי פרוכת, הרי במקדש ראשון למדנו קודם שהבדים היו בולטים מן הפרוכת וכו' שכתוב: "צרור המור דודי לי בין שדי ילין", ועל כורחך מדובר שם: בבדי הארון, ובדי הארון היו רק בבית המקדש הראשון, ואם כן בהכרח שעל אף שהיה שם אמה טרקסין אבל מ"מ היה איזה שהוא פתח להיכנס לבית קודש הקודשים ועל הפתח הזה היתה פרוכת, וא"כ שוב יתכן שמדובר בבית מקדש הראשון והיה צריך לגלול את הפרוכת של בית קודש הקודשים ששם הרי אנחנו רואים בבירור שהיה פרוכת, ולמעשה חידושי הגרי"ז על המסכת גם מקשה מפסוק בדברי הימים, איך מקשה הגמ' ובמקדש ראשון מי הואי פרוכת, הרי בהכרח שהיה פרוכת על הפתח שהיה באמה טרקסין. ועונה השיח יצחק: שבגירסא במימרא של רב קטינא שאמר "בשעה שהיו ישראל עולין לרגל מגללין להם את הפרוכות", שהיו שם הרבה פרוכות, ולפחות שתים, וע"ז מקשה הגמ': ובמקדש ראשון מי הואי פרוכות, וכי במקדש ראשון היו שתי פרוכות, הרי היתה שם רק פרוכת אחת שהיא היתה רק לצניעות בעלמא, דהיינו לסגור את הפתח שהיה באמה טרקסין בכניסה בין הקודש הקודשים ושל שער ההיכל ושל שער האולם, דהיינו שלוש פרוכות, ועל זה מביאה הגמ' ראיה מדברי רבי זירא, שמסתבר שכמו שבבית המקדש השני היו שתי פרוכות בפתח האולם ובפתח ההיכל, אז גם בבית המקדש הראשון היו שתי פרוכות, וא"כ לא היה שום הו"א לגמ' שבית המקדש הראשון לא היה כלל פרוכת בין הקודש לקודש הקודשים.

ולפי"ז אומר השיח יצחק: מה שרב אחא בר יעקב אומר לעולם במקדש שני, מדוע באמת הוא לא מרוצה מן התירוץ הקודם בגמ', שהרי היו שם באמת שלשה פרוכות, משום שלא היה משמע לו לפרש שמה שאמר רב קטינא שהיו מגלגלים להם את הפרוכות מתייחס גם לפרוכות של השערים של ההיכל והאולם, כי היה משמע לו שרב קטינא מדבר רק על הפרוכות של קדוש הקודשים ולא על הפרוכות האחרות, ולכן הוא מעמיד את דבריו בבית המקדש השני שהיו שם שתי פרוכות במקום האמה טרקסין והוא מסביר שמדובר בכרובים המצויירים ולא בכרובים שעשה שלמה.

(הרה"ג מיכל זילבר שליט"א)