הרב יוסף שמשי, מחבר תוכנת "גמראור"
עקרונות בכללי הגמרא ובלשונה

"אי תניא תניא"; "סתם משנה"

יומא לא ע"ב

אמרו ליה רבנן לרב פפא: ומי מצית אמרת הכי? והתניא: פרסו סדין של בוץ בינו לבין העם, פשט וירד וטבל, עלה ונסתפג, הביאו לו בגדי זהב ולבש, וקידש ידיו ורגליו. רבי מאיר אומר: פשט וקידש ידיו ורגליו, וירד וטבל עלה ונסתפג, הביאו לו בגדי זהב ולבש, וקידש ידיו ורגליו. אמר להו: אי תניא - תניא.

1.
רש"י מסכת יומא דף לא עמוד ב:

אמר להו אי תניא - בהדיא, דמצריך ליה תרי קידושי - תניא, ומההיא איכא למשמע דטעמא דר' מאיר משום תרוייהו אלבישה, אבל אי לא אשכחייתו מתניתין בהדיא - לא הוה שמעינן ליה מפלוגתא דטבילה שניה, דמתניתין איכא לפרושי כדאמרינן להו.

מרש"י משמע שרב פפא לא "מקבל" את הברייתא.

2.
גם ה"יד מלאכי" מרחיב בביאור הביטוי "אי תניא – תניא" - כללי התלמוד כלל א:

אי תניא תניא, מדברי רש"י ז"ל בפ"ב דנדרים דף י"ט ב' משמע דלאו לדחויי ליה קא מכוין אלא כלומר אי משכחת ברייתא דקאמרא הכי תניא ומיתרצא מילתא בהכי.
וכן כתב עוד בפרק אין דורשין דף י"ט ב' אי תניא בהדיא דחולקין תניא ונלך אחריה וחוזר אני בי.
וכן נראה תו מדבריו בפ"ג דיומא דף ל"א ב' ע"ש ובשלהי פ"ק דזבחים דף ט"ו ב' יע"ש.

אך בפרק המפלת דף כ"ג ב' פירש, אי תניא תניא, שמעתי אני מרב מה שאמרתי אבל אתם הואיל ויש משנה בידכם לכו אחריה, דנראה דשינה את טעמו ממה שפירש בכל אינך דוכתי שהבאתי.

3.
ב"בית אהרן", כרך ה, מעמוד א ואילך דן בהרחבה במשמעות ביטוי זה ומביא [שם, עמוד יא] מה"יד מלאכי" הנ"ל שמבין בדעת רש"י בסוגייתנו שרב פפא חזר בו.

4.
אולם יש שמסבירים את הביטוי "אי תניא תניא" שאין כוונתו לדחות את דברי האמורא אלא הכוונה היא שיש מחלוקת תנאים בדבר! ["תרי תנאי"]

5.
שואלים הפרשנים [ראה "מתיבתא", "ילקוט ביאורים", עמוד טו]: אם רבי מאיר חולק גם במשנתנו מדוע דבריו הובאו רק במשנה השניה ולא כבר במשנתנו.
תשובה א: תשובה עניינית - הריטב"א.
תשובה ב: רצו לקבוע הלכה כרבי מאיר לכן סתם משנתנו כרבנן והמחלוקת היא במשנה השניה, והכלל הוא "סתם ואחר כך מחלוקת אין הלכה כסתם".
לפי זה משמע שפירוש הביטוי "אין הלכה כסתם" היא, שההלכה היא כדעה שחולקת על ה"סתם משנה" ומובאת במשנה אחרת - ובסוגייתנו - כרבי מאיר במשנה השניה.