סוגיות בדף היומי
מתוך הגליון השבועי "עונג שבת" המופץ בבני-ברק
גליון מס' 855
 

"בעי רב פפא נתפזר הקטורת מלא חפניו"

יומא מח ע"א

שואל השפת אמת בשם הראשונים: מדוע רב פפא מסתפק דווקא בקטורת, ולא בקמיצה שהרי הגמ' דרשה זאת מהפסוק: "מדם הפר יקבלנו" ומה הדין לעניין קומץ שנפל קודם קבלה בכלי. עונה השפת אמת: שברור שבאופן כזה שיקמוץ הכהן ובמקום לקבל בכלי יפול על הרצפה וודאי שנפסל. ומוכיח זאת מגמ' מפורשת למ"ד שסובר שקמיצה צריכה מתן כלי, כאשר נשפך מידו של הכהן על הקרקע לפני שהכניסו לכלי הקומץ נפסל בדומה לקבלת הדם שאם לא יתקבל הדם בכלי נפסל, וכל השאלה כאן במלא חפנים הוא האם לומר שמלא חפניו דומה לכלי שרת.

ומסביר כאן הנצי"ב ב"מרומי שדה": מה הסברא שמלא חפניו שונה מקמיצה, שהרי בקבלת הדם וכמו"כ בקמיצה, המקום של הדם והקומץ הוא כלי שרת, שמשם הולכים לעשות את הזריקה בדם, ואת ההקטרה של הקומץ, ולכן אנו אומרים שכאשר הדם או הקומץ התקבלו בכלי ואח"כ נפלו לקרקע זה כבר לא פוסל את הקמיצה או הדם, משום שנעשתה עבודת קבלה, ורק חסר עבודת הקטרה, והיות שאין לנו חיסרון של דם מהפר יקבלנו, שבדין הקבלה העבודה נגמרה לגמרי, כל הספק שלנו הוא דווקא במלא חפניו. ומסביר הנצי"ב כך: שהרי במלא חפניו לאחר שהכהן הגדול חפן מלא חפניו קטורת, הוא אמנם נוטל את זה בכלי, אבל לאחר שהוא נכנס עם הקטורת לתוך קודש הקודשים הוא הרי שוב חוזר וחופן מלא חפניו את כל הקטורת, א"כ כאן כבר אפשר לדון שידיו עצמם הם ככלי שרת, שהרי אנחנו רואים שהמקום האחרון של הקטורת לפני ההקטרה הוא שוב מלא חפניו, א"כ כאן כבר אפשר לדון שהמלא חפניו הם עצמם דינם ככלי שרת, וא"כ אם יתפזר מידיו לפני שהוא הניח בכלי, הקטורת לא תיפסל, זהו הצד בגמ', או שנאמר שכיון שלאחר מכן הוא עכ"פ עדיין מכניס את זה לכלי שאתו הוא נכנס לקודש הקודשים, הרי שהקבלה ( החפינה) עדיין לא נגמרה, ואז שוב נדון כאילו לפני קבלת הדם לתוך הכלי, וכאילו לפני הכנסת הקמיצה לתוך הכלי, ולכן זה כן יפסל, והגמ' נשארה בתיקו.

(הרה"ג ר' מיכל זילבר שליט"א)