הרב יוסף שמשי, מחבר תוכנת "גמראור"
עקרונות בכללי הגמרא ובלשונה

"הוא תני לה והוא אמר לה"; "מתניתא קאמר"

יומא כט ע"א-ע"ב

תני אבוה דרבי אבין: לא זו בלבד אמרו, אלא אף מליקת העוף וקמיצת מנחה בלילה תשרף. בשלמא עולת העוף - מאי דהוה הוה, אלא קומץ,
נהדרה, ונהדר ונקמצה ביממא! - הוא תני לה והוא אמר לה: כלי שרת מקדשין אפילו שלא בזמנו.
מיתיבי, זה הכלל: כל הקרב ביום - קדוש ביום, וכל הקרב בלילה - קדוש בלילה, וכל הקרב בין ביום ובין בלילה - קדוש בין ביום ובין בלילה. קתני מיהת: כל הקרב ביום - קדוש ביום; ביום - אין, בלילה - לא! - דילמא אינו קדוש ליקרב, אבל קדוש ליפסל.
מתיב רבי זירא: סידר את הלחם ואת הבזיכין אחר השבת, והקטיר את הבזיכין בשבת - פסולה. כיצד יעשה? יניחנו לשבת הבאה, שאפילו עמדה על השלחן ימים רבים אין בכך כלום. - ואמאי? תקדוש ותיפסל! -
אמר רבא: מאן דקא מותיב - שפיר קא מותיב. ואבוה דרבי אבין נמי - מתניתא קאמר, וקסבר: לילה - אין מחוסר זמן, יום - מחוסר זמן. - כי מטי בי שמשי תקדוש ותפסול! - אמר רבינא: שקדם וסלקו.
מר זוטרא, ואיתימא רב אשי אמר: אפילו תימא בשלא קדם וסלקו, כיון שסדרו שלא כמצותו - נעשה כמו שסדרו הקוף.

1.

אביו של האמורא רבי אבין אמר ברייתא שהיתה בידו, כלומר לא מדובר בברייתא ידועה ומפורסמת.

1.1
מעניין: הביטוי "תני אבוה..." - 6 מופעים בש"ס ובכולם מובא "תני אבוה דרבי אבין"

2.
וכך מסביר בהליכות עולם שער שני פרק א:

כא. הא דאתמר בכמה דוכתין תני תנא קמיה דרבא תני תנא קמיה דר"י וכן הרבה בגמרא, ר"ל תנא בכאן אמורא על שם שקבל האי מתניתא מרבו ובא וספרה שהברייתות לא היו שגורות בפי הכל (ונודע) [כמו שנודע] וכדאמרינן בעלמא פלוני אתא ואייתי מתניתא בידיה,
וכן הוא תני לה והוא אמר לה בהרבה מקומות כלומר הוא קבלה מרבו והוא פירשה מסברתו, וכן פירש"י פ"ק דחולין: [בהערות על הספר כתוב "רש"י חולין יב עמוד א, ולא מצאתי – צריך להיות כב עמוד א. אלא בקידושין דף יט עמוד א, רש"י: "הוא תני לה והוא אמר לה – הוא תני למתניתין והוא אמר בה מנפשיה..."]

הוא מסביר גם את הביטוי שבסוגייתנו: "הוא תני לה והוא אמר לה"
גם רש"י בסוגייתנו אומר:

2.1
רש"י מסכת יומא דף כט עמוד ב:

הוא תני לה - להא מתניתין, והוא אמר לה האי תירוצא מדעתו.

3.
משמע מה"הליכות עולם" שניסוח הברייתא כולל כבר את הסבר האמורא, ואין מדובר בניסוח מדוייק של תנא קדום. זאת אומרת, שהניסוח של הברייתא איננו ציטוט מדוייק אלא מובא בלשונו של האמורא ולכן נראה כאילו ה"דרגה" של הברייתא היא כשל דברי אמוראים.

3.1
רש"י מסכת יומא דף כט עמוד ב: "הוא תני לה - להא מתניתין, והוא אמר לה האי תירוצא מדעתו". ב"מסורת הש"ס מתקן מתניתין >>>מתניתא.

3.2
על האמור בסעיף 3.1 נראה לומר דבר "חידוש": רש"י מתכוון באמת ל"מתניתין" [למרות שמדובר בברייתא] וכוונתו לומר שחשיבות הברייתא היא כמו שיש למשנה במובן זה שהברייתא היא מדוייקת והיא מקובלת ואמינה [ואולי אפילו היא היתה מקובלת להלכה].

4.
הביטוי "מאן דקא מותיב - שפיר קא מותיב. ואבוה דרבי אבין נמי - מתניתא קאמר" - מופע יחידאי בש"ס [ובמקבילה במסכת מנחות דף ק].

5.
נראה שכוונת רבא לומר שהברייתא שבידי רבי אבין היא שוות ערך לכל ברייתא ולכן אין להקשות עליה ממשנה!

6.
וכך משמע מרש"י:
רש"י מסכת יומא דף כט עמוד ב:

אמר רבא האי דקא מותיב שפיר קא מותיב ואבוה דרבי אבין - דמותבי ליה מיניה - לאו שמעתתא דאמוראי אמר, דנימא דאיתותב, אלא מתניתא תנא, וצריכין אנו ליישב דלא ליקשו מתניתא אהדדי, ותרצינהו הכי: קסבר תנא דאבוה דרבי אבין לילה לא הוי חסרון זמן, הואיל והיתה ראויה ליקדש בכלי שרת שחרית - הלכך כלי שרת מקדשין הקומץ בלילה.

כנראה שכוונת רש"י לומר שהברייתא שמובאת על ידי אביו של רבי אבין כן מצוטטת במדוייק [ולא מדובר במימרא של תנא, וההסבר לברייתא זו הוא של האמורא אביו של רבי אבין]. מתאים קצת לאמור לעיל בסעיף 3.2.