הרב יוסף שמשי, מחבר תוכנת "גמראור"
עקרונות בכללי הגמרא ובלשונה

"הכי קאמר"

יומא כט ע"א

משנה. אמר להם הממונה: צאו וראו אם הגיע זמן השחיטה! אם הגיע, הרואה אומר: ברקאי! מתיא בן שמואל אומר: האיר פני כל המזרח עד שבחברון? והוא אומר: הן.
ולמה הוצרכו לכך? שפעם אחת עלה מאור הלבנה, ודימו שהאיר מזרח, ושחטו את התמיד והוציאוהו לבית השריפה. הורידו כהן גדול לבית הטבילה...
שחטו את התמיד, אימת? אילימא בשאר ימות השנה - לא סגיא דלאו כהן גדול? אלא ביום הכפורים - מאור הלבנה מי איכא? - הכי קאמר: וביום הכפורים, כי אמר ברק ברקאי הורידו כהן גדול לבית הטבילה.

1.
במשנה למדנו שקרה מקרה שמחמת אור הלבנה חשבו שהגיע היום ושחטו את התמיד והורידו את הכהן הגדול לבית הטבילה. הגמרא שואלת אם היה המקרה בשאר ימות השנה מדוע מדובר דווקא בכהן הגדול. אלא שמדובר ביום הכיפורים, והרי יום הכיפורים לא חל במולד החודש וכיצד התבלבלו.

2.
לכן עונה הגמרא שמהמילים "הורידו כהן גדול..." מדובר בקטע חדש שמוסב על תחילת המשנה, שאחרי שהכריזו "ברקאי" אז הורידו את הכהן הגדול לבית הטבילה.

3.
לפי זה מבנה המשנה היא כך:

משנה. אמר להם הממונה: צאו וראו אם הגיע זמן השחיטה! אם הגיע, הרואה אומר: ברקאי! מתיא בן שמואל אומר: האיר פני כל המזרח עד שבחברון? והוא אומר: הן.

ולמה הוצרכו לכך? שפעם אחת עלה מאור הלבנה, ודימו שהאיר מזרח, ושחטו את התמיד והוציאוהו לבית השריפה.

מוסב על הרישא:

הורידו כהן גדול לבית הטבילה...

4.
וכמשתמע מרש"י מסכת יומא דף כט עמוד א:

הכי קאמר: וביום הכפורים כי אמר ברק ברקאי כו' - והוציאוהו לבית השריפה מסקנא דמילתא הוא,

והורידו כהן גדול מילתא באפיה נפשיה היא, ומהדר לאורויי בסדר עבודה דיום הכפורים,
והכי קאמר: כשהרואה אומר ברקאי היו מורידין כהן גדול ביום הכפורים לבית הטבילה שחרית.

5.
חידושי הריטב"א מסכת יומא דף כט עמוד א:

הכי קאמר וביום הכפורים כי אמר ברק ברקאי הורידו כהן גדול לבית הטבילה. פי' האי והורידו כהן גדול לבית הטבילה מילתא באפי נפשה היא וארישא קאי, כי התנא הכניס בנתים המעשה שאירע שהוצרכו לראות אם הגיע זמן השחיטה, ואחר כך חוזר התנא להשלים מה שהתחיל בדיני יום הכפורים.

בפשטות דברי רש"י ודברי הריטב"א מכוונים לדבר אחד.

6.
ויש לשאול האם הביטוי "והכי קאמר" הוא שינוי גירסה במשנה [ויש להוסיף "וביום הכפורים, כי אמר ברק ברקאי"] או מהווה פרשנות.

7.
ונראה שממשמעות לשונו של רש"י מדובר בשינוי גירסא במשנה. ואילו מהריטב"א משמע שמדובר בפרשנות, ומדוייק מלשונו "וארישא קאי" [ובא לידי ביטוי במבנה המשנה שכתבנו לעיל].