סקר
בבא מציעא - הפרק הקשה במסכת:







 

טור זה נכתב לזכרו ועילוי נשמתו של נעם יעקב מאירסון הי"ד שנפל
בקרב גבורה בבינת ג'בל במלחמת לבנון השנייה – י"ג אב תשס"ו   

 

נעשה כמי שסדרו הקוף – קוף

 

"כי מטי בי שמשי תקדוש ותפסול? אמר רבינא: שקדם וסלקו. מר זוטרא, ואיתימא רב אשי אמר: אפילו תימא בשלא קדם וסלקו, כיון שסדרו שלא כמצותו נעשה כמו שסדרו הקוף" (יומא, כט ע"ב).

פירוש: אם כן כִּי מָטֵי בֵּי שִׁמְשֵׁי תִּקְדוֹשׁ וְתִפְסוֹל [כאשר יגיע הערב ערב שבת תקדש מערכת הלחם משום קדושת השלחן ותפסל] אז! שהרי התקדש הלחם בליל שבת ומשעלה השחר נפסל בלינה. אָמַר רָבִינָא: מדובר כאן שֶׁקָּדַם וְסִלְּקוֹ, כלומר: שסמוך לחשכה צריך לסלק הלחם מעל השלחן, כך שלא חלה עליו קדושה להפסל וחוזר ומסדרו ביום. מָר זוּטְרָא וְאִיתֵימָא [ויש אומרים] שהיה זה רַב אַשִׁי אָמַר לתרץ קושיה זו כך: אֲפִילּוּ תֵּימָא [תאמר] בְּשֶׁלּא קָדַם וְסִלְּקוֹ, אלא כֵּיוָן שֶׁסִּדְּרוֹ מתחילה שֶׁלּא כְּמִצְוָתוֹ ושלא בזמנו, נַעֲשָׂה כאילו סִדְּרוֹ הַקּוֹף ואינו נחשב כסידור שיתקדש בשלו הלחם, ולכן אף אינו נפסל. ומשיעלה השחר יסלקנו הכהן מעל השלחן ויחזור יסדרנו כמצוותו. מה שאין כן בקמיצה שהוקטרה לפני זמנה, שכיון שנעשתה כמצותה ובכוונה, הרי בשעה שמניחים אותה בכלי קודש חלה עליה מיד קדושת הכלי והריהי נפסלת (באדיבות "התלמוד המבואר" של הרב שטיינזלץ).
 

שם עברי: גורילה מערבית   שם באנגלית: Gorilla   שם מדעי: Gorilla gorilla

שם עברי: שימפנזה   שם באנגלית: Chimpanzee   שם מדעי: Pan troglodytes

שם נרדף: אדני השדה


נושא מרכזי: מדוע נבחר הקוף כדי להדגים פעולות ללא כוונת אדם?

 

לריכוז המאמרים שנכתבו על הקוף וקישוריות הקש\י כאן.


את שמו של הקוף אנו מוצאים כבר במקרא: "כי אני תרשיש למלך בים אני חירם אחת לשלש שנים תבוא אני תרשיש נשאת זהב וכסף שנהבים וקפים ותכיים" (מלכים, א' י' כ"ב). פסוק דומה מופיע בדברי הימים (ב' ט' כ"א): "כי אניות למלך הלכות תרשיש עם עבדי חורם אחת לשלוש שנים תבואנה אניות תרשיש נשאות זהב וכסף שנהבים וקופים ותוכיים". לגבי זיהוי הקוף קיימת תמימות דעים בין המפרשים והמתרגמים השונים. שם זה קיים גם בשפות נוספות כמו ארמית, ערבית, אכדית ומצרית. רד"ק מפרש במלכים: "שנהבים וקופים ותוכיים - תרגם יונתן שן דפיל וקופין וטווסין שן הפיל ידוע והקוף גם כן שדומים פניו לפני אדם וטווס הוא העוף הנקרא בלע"ז פאוו"ן". רש"י על הפסוק בדברי הימים: "שנהבים - שן פיל ופיל עצמו. וקופים - מע"ר קאצ"ן. ותוכיים – טווסין". 
 
אמנם זיהוי הקוף מוסכם אך קשה לדעת לאיזה מבין מין/מיני הקופים הכוונה. ייתכן ונכללו בשם זה מינים שונים שחלקם שימש כחיית מחמד ואילו האחרים שימשו למלאכה. חלוקה זו מקבילה, לדעתי, לחלוקה המתבססת על נוכחות זנב. הקופים בעלי הזנב פחות מפותחים מקבוצת חסרי הזנב וגידלו אותם, ובמיוחד את הבבון, בעת העתיקה כחיית מחמד. הקופים חסרי הזנב המפותחים יותר נקראים "קופי אדם" והם שימשו למלאכה. בקבוצה זו נכללים השימפנזה, הגורילה והאורגנג אוטאן. יש לזכור שחלוקה זו כללית ולא כל הקופים חסרי הזנב נכללים בקבוצת "קופי האדם".

יהודה פליקס סבר שסתם קוף בספרות חז"ל שייך לקבוצת הקופים בעלי הזנב אך הדבר לא מסתבר משום שהקוף נזכר בגמרא 18 פעמים מהן 9 פעמים בהקשר למלאכה. אמנם ייתכן ורוב מיני הקופים מסוגלים לבצע מלאכות משום שהם ניתנים לאילוף והם בעלי אצבעות ארוכות המאפשרת להם מוטוריקה עדינה יחסית אך נראה לי שהמינים שנועדו למלאכה היו בעיקר "קופי אדם". מינים אלו חסונים בהשוואה לקופים האחרים ובעלי יכולת למידה גבוהה יחסית. כפות ידיהם חשופות משיער והם מסוגלים ללכת במשך פרקי זמן ארוכים בהליכה ביפדלית ובכך לשחרר את הידים לביצוע מטלות שונות. על היחס בין השם "קוף" ו"אדני השדה" ראה במאמר "אדם בפני שכינה כקוף בפני אדם".

מלאכת הקוף מהווה דוגמה בסוגיות בהן עוסקת הגמרא במעשה שנעשה באופן מושלם מבחינת ביצוע הפעולה אך חסרה כוונת האדם. הדוגמאות כוללות פעולות מורכבות באופן יחסי שאינן יכולות להתבצע מאליהן או על ידי בעל חיים נחות מהקוף. למעשה הקוף הדומה במבנה ידיו לאדם ומבצע פעולות באופן זהה לחלוטין ממחיש באופן הטוב ביותר את חסרון הכוונה (או חסרון בגברא). ייתכן ואם הדברים היו נכתבים בימינו היה נבחר רובוט כמודל לשלמות הפעולה וחסרון כוונת אדם. כאשר די במעשה ואין צורך בכוונה מעשה הקוף כשרים: "... הכל כשרים ליתן לידים אפילו חרש שוטה וקטן, מניח חבית בין ברכיו ונוטל, מטה חבית על צדה ונוטל, והקוף נוטל לידים ר' יוסי פוסל בשני אלו" (ידים, פ"א מ"ה). מפרש רע"ב: "והקוף - חיה ששמה מונא (אפפע) בלע"ז(1). ויש לה ידים כידי אדם".


בסוגייתנו מתוארת הנחת לחם שלא בזמנה, פעולה שמבחינה טכנית מושלמת, אך נחשבת כהנחה של קוף משם שנעשתה שלא כמצוותה. דוגמאות נוספות: "... מכי מהדר ליה מנח ליה אדפנא דמנא ומניד ליה, ונפל ממילא, דנעשה כמי שהחזירו הקוף"(2)(מנחות, ז ע"א). "רבי יוחנן אמר: כאותה ששנינו, נתנו על גבי הקוף והוליכו או על גבי הפיל והוליכו" (מעילה, כא ע"א). "רבינא אמר: הכא במאי עסקינן כגון דצמר דחד וסמנין דחד, וקאתי קוף וצבעיה לההוא צמר בהנך סמנין"(3) (בבא קמא, קא ע"א). "... סלקא דעתך אמינא הואיל וכתיב ולקח, ואי אתי קוף רמי להו אידי, בעי למישקל זימנא אחריתי, כמאן דכתיב וטבל דמי, קמ"ל להכי לא כתיב וטבל, דמשמע הכי ומשמע הכי"(4) (זבחים, יד ע"א).

    

     
תמונה 1. גורילות בגן חיות     

תמונה 2. שימפנזים         צילם: Ikiwaner

 


(1) השם מונא (mono) מתורגם למילה קוף שהיא מונח לא פורמלי ולא טקסונומי, המציין קבוצה גדולה של פרימטים דומים. "אפפע" הוא כנראה ape כלומר "קופי אדם".
(2) פירוש: מכי מהדר ליה [שכאשר מחזיר אותו] את הקומץ לכלי אינו מחזירו לגומא, אלא מנח ליה אדפנא דמנא [מניח אותו על דפנות הכלי], ומניד ליה ונפל ממילא [ומנענע אותו את הכלי, עד שנופל הקומץ מאליו] לתוך הגומא, שנעשה הדבר כמי שהחזירו הקוף, ולא אדם.
(3) פירוש: רבינא אמר: הכא במאי עסקינן [כאן במה אנו עוסקים]? לא במקרה של גזלן, אלא כגון שהיה צמר דחד [של אדם אחד] וסמנין דחד [של אדם אחד], וקאתי [ובא] קוף וצבעיה לההוא [וצבעו לאותו] צמר בהנך [באותם] סמנין באופן ששום אדם לא עשה מעשה (באדיבות "התלמוד המבואר" של הרב שטיינזלץ).
(4) פירוש: ומשיבים: אצטריך [הוצרך] הדבר להיאמר, שכן סלקא דעתך אמינא [עולה היה על דעתך לומר]: הואיל וכתיב [ונאמר] בהן: "ולקח הכהן מדם החטאת באצבעו" (ויקרא ד, לד), ואי אתי [ואם בא] קוף רמי להו אידיה [ומניח אותם את הדם על ידו של הכהן] בעי למישקל זימנא אחריתי [צריך ליטול דם מן הכלי פעם אחרת] משום שהוא מצווה לעשות זאת בעצמו, אם כן כמאן דכתיב [כמו שנכתב] "וטבל" דמי [נחשב], [קא משמע לן [משמיע לנו]] כי להכי לא כתיב [משום כך לא כתוב] בהן "וטבל" אלא "ולקח", שבאופן זה משמע הכי [כך] שאין זו עבודה חשובה לפגל בה, ומשמע הכי [כך], שהדבר הוא מצוה.

 

 

מקורות עיקריים:

מ. דור, החי בימי המקרא המשנה והתלמוד (עמ' 85-87).
י. פליקס, הצומח החי וכלי החקלאות במשנה (עמ' 275).

לעיון נוסף:

מאמרו של הרב דוד כוכב "פעולת קוף".
מרדכי כסלו, גיל האדם התש"ס או מיליון שנה?

 


א. המחבר ישלח בשמחה הודעות על מאמרים חדשים (בתוספת קישוריות) העוסקים בטבע במקורות לכל המעוניין. בקשה שלח/י ל - [email protected]
ב. לעיתים ההודעות עלולות להשלח על ידי GMAIL למחיצת ה"ספאם" שלך לכן יש לבדוק גם בה אם הגיעו הודעות כנ"ל.
 

כתב: ד"ר משה רענן    © כל הזכויות שמורות

הערות, שאלות ובקשות יתקבלו בברכה.

תגובות

הוספת תגובה

(לא יפורסם באתר)
* (לצורך זיהוי אנושי)
תכנות: entry
© כל הזכויות שמורות לפורטל הדף היומי | אודות | צור קשר | הוספת תכנים | רשימת תפוצה | הקדשה | תרומות | תנאי שימוש באתר | מפת האתר