דיוק וחידוש ברש"י
מסכת יומא דף כח
עמוד ב
רש"י ד"ה אפילו עירובי תבשילין. שאינו הלכה למשה מסיני אלא תקנת סופרים שעתידין לתקן:
ברש"י עה"ת (בראשית פרק כו פסוק ב) איתא: ותורתי - להביא תורה שבעל פה, הלכה למשה מסיני: וכבר עמד על כך הרא"ם דלכאורה רש"י כאן מפרש דבתורה שבע"פ לא נכלל הלכה למשה בסיני,
והמהרש"א פירש דרש"י כאן חד מיניהו נקט, ולמעשה תורה שבע"פ הוא גם כולל דברי סופרים וגם הלכה למשה מסיני,
ונראה לי מדויק בדברי רש"י דאין כאן שאילה כלל, דהנה רש"י בתחילת דבריו כתב "שאינו הלכה למשה מסיני אלא" ולמה נצרך לפשט לומר שאינו הלכה למשה מסיני, ודי לו לומר שהוא תקנת סופרים, וגם למה מוסיף בסוף דבריו "שעתידין לתקן" ומה זה נצרך להוסיף לפשט הדברים
ונראה דנצרך לכך כדי להסביר את החידוש שאברהם אבינו עליו השלום קיים "אפילו" עירוב תבשילין (וגם מיושב בזה מדוע נקטה הגמרא את עירוב תבשילין) שאינו שייך כלל לסיני והוא דברים ש"עתידין לתקן", כי הרי כלפי הרבותא שאברהם אבינו קיים - הכל - מה לי התורה עצמה שניתנה בסיני ומה לי הלכות שנאמרו בסיני הרי שניהם עדיין לא ניתנו וא"כ החידוש שקיים אפילו עירוב תבשילין שהוא תקנת סופרים שעתידין לתקן מפני קילקול ומכשול שתיקנו וא"כ כלפי אברהם אבינו זה חידוש יותר גדול שמקיים דבר שתלוי בקילקול של אחרים שאינו שייך בכך כלל, וגם ביתו של אברהם אבינו היה בית שאורחים מצוים בו תדיר ולכן יכלו תמיד לבשל לצורך יום טוב עצמו בשביל האורחים.
