כדי להרבות בבכיה
יומא כג ע"א
"תנו רבנן: מעשה בשני כהנים שהיו שניהן שוין ורצין ועולין בכבש, קדם אחד מהן לתוך ארבע אמות של חבירו - נטל סכין ותקע לו בלבו. עמד רבי צדוק על מעלות האולם, ואמר: אחינו בית ישראל שמעו! הרי הוא אומר כי ימצא חלל באדמה ויצאו זקניך ושפטיך, אנו על מי להביא עגלה ערופה? על העיר או על העזרות?! געו כל העם בבכיה...
הי מעשה קדים? ... דשפיכות דמים קדים {למעשה המובא במשנה – שנשברה רגלו}...
וירושלים בת אתויי עגלה ערופה היא?! והתניא: עשרה דברים נאמרו בירושלים, וזו אחת מהן: אינה מביאה עגלה ערופה. ועוד: לא נודע מי הכהו כתיב - והא נודע מי הכהו! אלא כדי להרבות בבכיה".
הגמרא דנה כפי פשטות לשון המשנה – שמדובר היה בשני מעשים שונים. אך יש עוד לפרש שהמעשה במשנה והמעשה בברייתא מעשה אחד הוא. ודברי המשנה "נשברה רגלו" פירושם רגלו של אולם, לאמור – נתבטלה להיכל יכולת העמידה לזמן רב, וכבר עומד הוא להחרב.
הלא אמר רבי צדוק: "הרי הוא אומר כי ימצא חלל באדמה ויצאו זקניך ושפטיך, אנו על מי להביא עגלה ערופה? על העיר או על העזרות?!". רבי צדוק השוה את העיר והעזרות שצריך להביא עליהם עגלה ערופה לאותו חלל המוזכר ברישא, כלומר שטוען הוא בדבריו ששפיכות הדם היא של ההיכל עצמו!
ובזה מתבארת מסקנת הגמרא "אלא כדי להרבות בבכיה". הרי קשה, הכיצד מרבה בכיה טענת רבי צדוק שצריכים להביא עגלה ערופה, כאשר ברור שאין לכך שום הגיון והצדקה? ומה ענין העיר והעזרות לכאן?! אלא שבכו כשהבינו את חורבן הבית שגורמת שנאת החינם והזילות בחיי אדם שבתוכם.
ובזה מבואר למה: "רבי צדוק יתיב ארבעין שנין בתעניתא דלא ליחרב ירושלים" (מסכת גיטין דף נו ע"א) – וכי מה ראה לחשוש לפתע שתחרב העיר, ארבעים שנה טרם חורבנה?
אלא שאמרו במסכת סנהדרין דף מא ע"א: "תניא: ארבעים שנה קודם חורבן הבית גלתה סנהדרי וישבה לה בחנות. ואמר רבי יצחק בר אבודימי: לומר... שלא דנו דיני נפשות". וביארו במסכת עבודה זרה דף ח ע"ב: "שלא דנו דיני נפשות. מאי טעמא? כיון דחזו דנפישי להו רוצחין ולא יכלי למידן, אמרו: מוטב נגלי ממקום למקום כי היכי דלא ליחייבו, דכתיב: ועשית על פי הדבר אשר יגידו לך מן המקום ההוא, מלמד שהמקום גורם". אותו מעשה "דשפיכות דמים" – "דנפישי להו רוצחין" היה ארבעים שנה קודם חורבן הבית. הבינו הסנהדרין שכבר אין בכוחם לבער את הנגע, וגלו. מיד הבין רבי צדוק שקיום המקדש בסכנה, וישב בתענית לבטל את רוע הגזירה.
