|
טור זה נכתב לזכרו ועילוי נשמתו של נעם יעקב מאירסון הי"ד שנפל
השום והשחלים, וחלגלוגות – שחליים
"דתנו רבנן: חמשה דברים מביאים את האדם לידי טומאה, ואלו הן: השום והשחלים, וחלגלוגות, והביצים, והגרגיר. ויצא אחד אל השדה ללקט ארת, תנא משמיה דרבי מאיר: זה גרגיר. אמר רבי יוחנן: למה נקרא שמן אורות? שמאירות את העינים. אמר רב הונא: המוצא גרגיר אם יכול לאכלו אוכלו, ואם לאו מעבירו על גבי עיניו. אמר רב פפא: בגרגירא מצרנאה" (יומא, יח ע"ב).
פירוש: "דְּתָּנוּ רַבָּנָן [ששנו חכמים]: חֲמִשָּׁה דְּבָרִים מְבִיאִים אֶת הָאָדָם לִידֵי טוּמְאָה בקרי, וְאֵלּוּ הֶן: הַשּׁוּם וְהַשַּׁחֲלַיִם וַחֲלַגְלוֹגוֹת וְהַבֵּיצִים וְהַגַּרְגִּיר. כיון שהוזכר הגרגיר מביאים את הכתוב: "וַיֵּצֵא אֶחָד אֶל הַשָּׂדֶה לְלַקֵּט ארת" תָּנָא מִשְּׁמֵיהּ [שנה החכם משמו] של ר' מֵאִיר: "אורות" אלה זֶה הצמח הקרוי "גַּרְגִּיר". אָמַר ר' יוֹחָנָן: לָמָּה נִקְרָא שְׁמָן "אוֹרוֹת" לפי שֶׁמְּאִירוֹת אֶת הָעֵינַיִם שמועילות לבריאות העין. אָמַר רַב הוּנָא: הַמּוֹצֵא גַּרְגִּיר, אִם יָכוֹל לְאָכְלוֹ אוֹכְלוֹ, וְאִם לָאו שאינו יכול לאכלו, לפחות מַעֲבִירוֹ עַל גַּבֵּי עֵינָיו ואף זה מועיל לו. אָמַר רַב פַּפָּא: דברים אלה אמורים דווקא בְּגַרְגִּירָא מִצְרָנָאָה [בגרגיר הגדל על המיצר] הגבול שבין השדות, שמקום זה פנוי מזרעים אחרים ולכך גדל הוא שם ברוב כוח, ומשובח ביותר (באדיבות "התלמוד המבואר" של הרב שטיינזלץ).
על הערך הרפואי של השחליים ראו בהרחבה במאמר "לא יאכל לא חלב ולא גבינה, ולא ביצים ולא שחליים" (נדרים, נד ע"ב).
לנושאים נוספים העוסקים בשחליים תרבותיים - הקש\י כאן.
ברפואה העממית מיוחסים לשחליים יתרונות רפואיים בתחומים שונים. לדוגמה: הם אנטי-אסתמתיים, קוטלים תולעי מעיים, משמשים לחבישה, נוגדי שיעול, משלשלים ומשתנים. הם נחשבים למגבירים את הלבידו. מחקרים רבים אוששו את מה שהיה מקובל ברפואה העממית והתברר שהצמח בעל השפעה מעוררת תשוקה(1) (Aphrodisiac) ומכאן מובן האיסור המוטל על הכהן הגדול לאכלם בשבעת הימים שלפני יום כיפור. מחקרים גם מצאו שהשחליים מגבירים את הפרשת החלב במניקות(2). במחקר שנערך בחולדות נמצא שתוספת זרעי שחליים למזון מחזקת את העצמות ומחישה את התאחות שברים(3).
תמונה 3. נבטי שחליים צילם: Rainer Zenz
(1) Sheel, S and Agarwal, N., 2011. 'Nourishing and Healing of Garden Cress (Lepidium sativum Linn.) – A Review', Indian Journal of Natural Products and Resources 2(3),pp. 292-297.
לעיון נוסף:באתר צמח השדה: "שחליים עדינים".
כתב: ד"ר משה רענן. © כל הזכויות שמורות |
