מעט מאורו של הדף היומי
הרב יהודה זולדן

פגיעה פיזית בעבד גוי

אדון שמכה את עבדו הגוי, והפיל את שינו או השחית את עינו "לחפשי ישלחנו תחת עינו... תחת שנו" (שמות כא, כו-כז). כך גם אם הוא השחית כ"ד ראשי איברים נוספים. באיזה מצב ניתן להכות עבד כנעני, ומדוע?
הרמב"ם (הל' רוצח ב, יב) פוסק להלכה: "עבדו (=הכנעני) יש לו רשות להכותו. לפיכך אם הכהו הכייה שיש בה כדי להמית ונטה למות ועמד עשרים וארבע שעות ואחר כך מת, אינו נהרג עליו אע"פ שמת מחמת המכה 'לא יוקם כי כספו הוא' (שמות כא, כא), ומה הוא יום או יומים? יום שהוא כיומים שהוא מעת לעת". המנחת חינוך (מצוה מט, ט), תמה מה מקור דברי הרמב"ם הללו שמותר להכות עבד, אך הרמב"ם (שם יד) בהמשך מסביר במה מדובר: "נאמר 'בשבט' (שמות כא, כ) שלא נתנה לו תורה רשות להכותו אלא בשבט ומקל ורצועה וכיוצא בהן, לא הכיית רציחה". אין מדובר על מכה שמטרתה להשחית או לפגוע בעבד, אלא מטרתה להוכיח לייסר ולחנך. כך הסביר הרלב"ג (שמות כא, כ): "יש לאדון ליסר עבדו על דרך המוסר בשבט או במה שידמה לו שמיסר בו האדם את בנו, כאומרו: 'חושך שבטו, שונא בנו' (משלי יג, כד), וכאשר היתה המכה בזה התואר, רגלים לדבר שלא נתכוון להורגו מפני שהוא כספו, ויורה על זה שכבר חיה אחר, יום שלם. ואולם אם הכהו בסייף או באבן או בחץ, הדבר מעיד שאין זה ליסרו אבל להורגו, ולא יהיה בדין יום או יומים". האור שמח (הל' רוצח ב, יד), הבחין בתוספת ברמב"ם: מקל ורצועה. הוא מצין לגמ' בסנהדרין (ז ע"ב) שם נאמר שמקל ורצועה הם כלים שמשתמשים בהם במערכת המשפט כדי לאכוף את הדין ולהטיל משמעת.
חינוך או משפט, אך אין מדובר על אלימות לשמה. אין צורך לגרום לכאב פיזי או ח"ו לפגוע באיבר, ואין מדובר על התנהלות שיטתית של האדון ביחסו לעבד, אלא אמצעי חינוכי או משמעתי שניתן להשתמש בו בעת הצורך.