פנינים
הרב אברהם מרדכי וינשטוק
פורסם ב"המבשר תורני"
"וכפר בעדו ובעד ביתו ולא בעד שני בתים"
שליח ציבור הנשוי לשתי נשים
יומא יג ע"א
מעשה ביהודי שסבל סבל רב לאחר שאשתו ירדה מדעתה. ובסופו של דבר התירו לו רבני הדור על ידי 'היתר מאה רבנים' לשאת אשה נוספת על אשתו השוטה.
והנה קרבו הימים הנוראים ואותו יהודי שהיה מוחזק עבור בהם לפני התיבה, ביקש לשמור את חזקתו, אך בעל הגאון רבי יעקב ריישר בעל שו"ת 'שבות יעקב' (א, כט) פסק ששוב לא יתפלל בימים נוראים להוציא הציבור ידי חובתם עד שאשתו הראשונה תבריא מחוליה והוא יגרשנה.
ולפי שהרמ"א (אורח חיים, תקפא) פסק ששליח ציבור בימים הנוראים צריך להיות נשוי דומיא דכהן גדול ביום הכיפורים. והנה בסוגייתנו הלא מבואר שכהן גדול הנשוי לשתי נשים פסול לעבודה, כל זמן שאינו מגרש אחת מהן. ואם כן הוא הדין בשליח ציבור שלא יתפלל להוציא את הציבור ידי חובתם כל זמן שיש לו שתי נשים.
אמנם החיד"א ('ברכי יוסף' תקפא, יג) משיג על דבריו בטענה שעיקר הענין שהש"ץ יהא נשוי ביום הכיפורים הוא רק מנהג, ולפיכך די לנו בחומרא זו ואין לנו להוסיף עליה ולפסול גם הנשוי ב' נשים, ובפרט בנידון של השבות יעקב שנשטית אשתו הראשונה שיש לומר שהיא כמי שאיננה.
וב'ישועות יעקב' (תקפא, ג) כתב שבמקור הדברים ב'כלבו' מובא שהטעם שהש"ץ צריך להיות נשוי, כדי שיהא שמור מן ההרהור, דומיא דכהן גדול, ולפי זה כתב שבודאי מותר שיהיו לו שתי נשים, שהפסול בהן הוא גזירת הכתוב ושייכת רק לגבי כהן גדול.
