הרב יוסף שמשי, מחבר תוכנת "גמראור"
עקרונות בכללי הגמרא ובלשונה

"הלכה כרבי יוסי"

יומא יג ע"א

תנו רבנן: אירע בו פסול ומינו אחר תחתיו - ראשון חוזר לעבודתו, שני - כל מצות כהונה גדולה עליו, דברי רבי מאיר. רבי יוסי אומר: ראשון - חוזר לעבודתו, שני - אינו ראוי לא לכהן גדול ולא לכהן הדיוט. אמר רבי יוסי: מעשה ביוסף בן אלם בציפורי שאירע בו פסול בכהן גדול, ומינוהו תחתיו. ואמרו חכמים: ראשון - חוזר לעבודתו, שני - אינו ראוי לא לכהן גדול ולא לכהן הדיוט. כהן גדול - משום איבה, כהן הדיוט - משום מעלין בקודש ולא מורידין.
אמר רבה בר בר חנה אמר רבי יוחנן:
הלכה כרבי יוסי. ומודה רבי יוסי שאם עבר ועבד - עבודתו כשרה.
אמר רב יהודה אמר רב: הלכה כרבי יוסי, ומודה רבי יוסי שאם מת ראשון - שחוזר לעבודתו. - פשיטא! - מהו דתימא: הויא ליה צרה מחיים, קא משמע לן.

1.
שואלים הפרשנים מדוע האמוראים צריכים לפסוק במפורש כרבי יוסי בברייתא הרי ישנו כלל שהלכה כרבי יוסי נגד רבי מאיר. ב"מתיבתא", "ילקוט ביאורים", עמוד סא מובאים שני תרוצים:

2.
תרוץ ראשון: יש "סתם משנה" - מסכת הוריות דף יא עמוד ב - כרבי מאיר, ולכן, כדי לפסוק דווקא כרבי יוסי צריך שאמורא יפסוק במפורש כמותו.

2.1
אולם נראה, שהשאלה העקרונית עדיין נשארת, מדוע באמת האמוראים פוסקים כרבי יוסי בניגוד לכלל שהלכה כ"סתם משנה" [ובודאי שכך כשהמחלוקת היא בברייתא ולא במשנה, ולא זו אף זו, שה"סתם משנה" היא במסכת הוריות שאחרי מסכת יומא וממילא מוגדר כ"מחלוקת ואחר כך סתם - הלכה כסתם"].

2.2
ואולי יש לומר, מכיון שהחולק על רבי יוסי בברייתא שבסוגייתנו הוא רבי מאיר, הרי שנראה לומר שה"סתם משנה" במסכת הוריות היא דעתו של רבי מאיר עצמו [וגם מתאים לכלל ש"סתם משנה - רבי מאיר"]. ועל זה מסתמכים האמוראים שפוסקים כרבי יוסי.

3.
תרוץ שני: שם, במסכת הוריות אומר רבא ששיטת רבי שמעון היא כדעת רבי מאיר. לפי זה ולפי הפוסקים שהכלל הוא, שהלכה כרבי יוסי דווקא נגד תנא יחיד אבל לא נגד שנים [כלומר לא נגד "רבים"] לכן לא מובן מאליו שהלכה צריכה להיות בסוגייתנו כרבי יוסי, ולכן האמוראים היו צריכים לפסוק כמותו במפורש אם חשבו שהלכה כמותו.

4.
ומה על פי מי שסובר שהלכה כרבי יוסי גם מחבריו?