סקר
בבא מציעא - הפרק הקשה במסכת:







 

טור זה נכתב לזכרו ועילוי נשמתו של נעם יעקב מאירסון הי"ד שנפל
בקרב גבורה בבינת ג'בל במלחמת לבנון השנייה – י"ג אב תשס"ו  

 

מאי ארז? אמר עולא: ססמגור – ססעץ מנומר

 

"ריש לקיש הוי סחי בירדנא, אתא רבה בר בר חנה יהב ליה ידא. אמר ליה: אלהא! סנינא לכו, דכתיב: אם חומה היא נבנה עליה טירת כסף ואם דלת היא נצור עליה לוח ארז, אם עשיתם עצמכם כחומה ועליתם כולכם בימי עזרא נמשלתם ככסף, שאין רקב שולט בו, עכשיו שעליתם כדלתות נמשלתם כארז שהרקב שולט בו. מאי ארז? אמר עולא: ססמגור. מאי ססמגור? אמר רבי אבא: בת קול" (יומא, ט ע"ב).

פירוש: רֵישׁ לָקִישׁ הָוֵי סָחֵי בְּיַרְדֵּנָא [היה שוחה בירדן] אֲתָא [בא] רַבָּה בַּר בַּר חָנָה יְהַב לֵיהּ יָדָא [נתן לו יד לסייע לו לצאת]. אָמַר לֵיהּ [לו] ריש לקיש: אֱלָהָא [אלוקים]! כלומר, נשבע בשמו, סָנֵינָא לְכוּ [שונא אני אתכם] את הבבליים, ומה טעם דִּכְתִיב [שכן נאמר]: "אִם חוֹמָה הִיא נִבְנֶה עָלֶיהָ טִירַת כָּסֶף וְאִם דֶּלֶת הִיא נָצוּר עָלֶיהָ לוּחַ אָרֶז" (שיר השירים ח, ט), וכך משמעות הכתוב כפניה לכנסת ישראל: אִם עֲשִׂיתֶם עַצְמְכֶם כַּחוֹמָה כגוש חזק אחד וַעֲלִיתֶם כּוּלְכֶם בִּימֵי עֶזְרָא נִמְשַׁלְתֶּם כַּכֶּסֶף, שֶׁאֵין רָקָב שׁוֹלֵט בּוֹ והריכם ראויים להשראת השכינה באופן מלא, עַכְשָׁיו שֶׁעֲלִיתֶם כַּדְּלָתוֹת, כלומר: מעט ולא כולכם נִמְשַׁלְתֶּם כָּאֶרֶז שֶׁהָרָקָב שׁוֹלֵט בּוֹ ואינכם ראויים אלא להשראה חלקית. ושואלים: מַאי [מהו] רקב זה השולט באֶרֶז? אָמַר עוּלָּא: סַסְמָגוֹר, שהיא מין תולעת הפוגעת בעצי הארז. ושואלים: מַאי [מהו] עניינו של סַסְמָגוֹר לענין השראת השכינה בימי הבית השני? אָמַר ר' אַבָּא: כשם שלא נותר מעץ הארז לאחר פגיעת תולעת זו אלא מקצתו כך, לא נותרה בימי בית שני מהשראת השכינה אלא בַּת קוֹל בלבד (באדיבות "התלמוד המבואר" של הרב שטיינזלץ).


שם עברי: ססעץ מנומר         שם באנגלית: Leopard Moth          שם מדעי: Zeuzera pyrina


שם נרדף במקורות: סס, עש          שמות בשפות אחרות: ערבית - סוס


הנושא המרכזי: מהו ססמגור?
 
הערוך (ערך "ססמגור") מחלק את השם "ססמגור" לשתי המילים "סס" ו"מגור": "... פי' ססמגור ארז מגור מן הסס שאין שולט הרקב בכל עץ כמו בארז". על פי פירושו משמעות המילה "מגור" הוא פחד וכוונת השם לציין שהארז פוחד מהסס משום שהוא הנוטה ביותר להרקב מבין שאר העצים. רש"י מפרש: "מאי ארז - מאי נמשלתם לארז דקאמר, אמר עולא: ססמגור - שם תולעת". מגיה הב"ח: "ססמגור. שהסס מכתתו ומגררו מבפנים. סס שם התולעת". גם לפירוש זה מורכב השם ססמגור משתי מילים אלא שפירוש השם "מגור" שונה והכוונה לכך שהתולעת אוכלת את העץ כ"מגירה" (מסור). בהגהות רבי יעקב עמדין אנו מוצאים: "נ"ב תרין מלין סס מלשון מקרא וכצמר יאכלם סס (ישעיהו נא) ומגור מגרר כפרש"י". בשיטה זו נקט גם רבינו אליקים (בן דורו של רש"י) ופירש לאורה את מהלך הסוגיה כך:

"מאי ארז, קאמר שנמשלו כארז. ססמגור, ארז מגור מן הסס, ארז שהתולעת אוכל כל מה שבפנים כמו במגירה ולא נשאר אלא הקליפה. מאי היא. כלומר ארז זה אם תולע שולט בו משתייר בו קצת, אבל ישראל מה רמז נבואה נשתייר בהם ואם כן היאך נדמינו לארז בבית שיני. בת קול. נשתיירה להם שהיתה בבית שיני כדתניא משמתו נביאים וכו'"

לאור העובדה שעד העת האחרונה לא היו ידועים מזיקים הפוגעים בארז הלבנון(1), בגלל תכולת השרפים הרעילים שבו, עלינו להניח ש"הארז" המוזכר כאן הוא מין אחר מבין רשימת המינים הנקראים בגמרא ארזים: "דאמר רבה בר רב הונא, אמרי בי רב: עשרה מיני ארזים הן, שנאמר: אתן במדבר ארז שיטה והדס ועץ שמן אשים וגו'; ארז - ארזא, שיטה - תורניתא, הדס - אסא, עץ שמן - אפרסמא, ברוש - ברתי, תדהר - שאגא, ותאשור - שורבינא. הני ז' הוי! כי אתא רב דימי אמר, הוסיפו עליהן: אלונים, אלמונים, אלמוגים; אלונים - בוטני, אלמונים - בלוטי, אלמוגים -כסיתא. איכא דאמרי: ערונים, ערמונים, אלמוגים; ערונים - ערי, ערמונים - דולבי, אלמוגים – כסיתא". (בבא בתרא, פא ע"א).
 

מהי התולעת ומהו הסס?

תולעת

הקדמונים כללו בשם "תולעת" יצורים רבים מקבוצות מיון שונות. בשם זה נכללו בעלי חיים מאורכים, רכים וחסרי רגליים ובעלי חיים בעלי צורה לא אחידה. למשל, כנימת השני נקראת תולעת ("תולעת שני") וכך גם הזחל שכרסם את הקיקיון שהצל על יונה הנביא והביא להתייבשותו: "וימן האלקים תולעת בעלות השחר למחרת ותך את הקיקיון וייבש" (יונה, ד ז'). השם תולעת (skolex) ביוונית כלל את השילשול, זחלי חרקים, רימות ועוד. אפילו לינאוס (1757) חלוץ הסיסטמטיקה המודרנית כלל בשם vermes מערכות שונות של תולעים, רכיכות ועוד. גם היום העוסקים בכשרות מאכלים מכנים בטעות את זחלי החרקים הנמצאים במזון בשם "תולעים". ניתן להניח שה"תולעת" המוזכרת בפירושו של רש"י היא זחל של חרק הנקרא סס או עש.
 

סס

את סדרת הפרפראים מקובל לחלק לשתי קבוצות עיקריות הנבדלות בסימנים רבים: א. פרפרי יום ב. פרפרי לילה הנקראים גם בשם הכללי עשים. בדרך כלל הקבוצות נבדלות בצורת המחושים כאשר לפרפרי היום יש מחושים בצורת אלה ואילו לפרפרי הלילה מחושים בצורות שונות. הם נבדלים גם בשעות הפעילות אם כי קיימים יוצאים מן הכלל. בדרך כלל פרפרי היום צבעוניים ואילו פרפרי הלילה בעלי צבעי הסוואה דהויים. רבים מבין פרפרי הלילה ידועים כמזיקים בשלב הזחל שלהם משום שהם ניזונים ומזיקים לחומרים ומשאבים העומדים לרשות האדם כמו סיבי טקסטיל, גזעי עצים, פירות ועוד. ייתכן ושורש השם עש הוא "עשש" שמשמעותו היא בלייה. השמות עש וסס הם שמות נרדפים כפי שמשתמע מהתקבולת בפסוק בישעיהו (נא ח') "כי כבגד יאכלם עש וכצמר יאכלם סס וכו'". רש"י (שם) מפרש: "עש וסס - מיני תולעים הם". כאמור, התולעים הם שלב הזחל של העשים או הססים משום שרק בשלב זה הם ניזונים מצמר או כל חומר אחר (בהתאם למין הספציפי). לבוגרים גפי פה מנוונות והם אינם ניזונים. על ההקבלה בין העשים והססים נוכל ללמוד מדברי הרד"ק (שם): "... כמו הבגד שיאכל אותו העש וסס הוא אחי עש ובערבי יקרא סוס וכו'". גם בימינו נקראים העשים והססים בערבית בשם משותף סוס (???).

אם בפרק נ"א בישעיהו העש והסס מוזכרים בהקשר לאכילת צמר הרי שבפרק י' (י"ח) הסס נובר בעצים: "וכבוד יערו וכרמלו מנפש ועד בשר יכלה והיה כמסס נסס". מפרש כאן רש"י: "כמסוס נוסס - כמסוס של נוסס שהוא נטחן דק דק, שהתולעת טוחן כך היה האפר ושריפת גופן דק, מסוס הוא הנטחן ונופל ע"י תולעת, נוסס הוא התולעת". על הנזק הנגרם לעצים מרחיב בעל "מצודת דוד": "והיה - העם ההוא יהיה כהנטחן מן התולעת אשר יטחן בפיו את העצים דק דק ולפי שהמשילם לעצי היער אמר לשון הנופל בהשחתת העצים". משני הפסוקים עולה שאין אבחנה בין עשים וססים ביחס לסוג המזון מהם הם ניזונים ולפחות ססים קשורים הן לבגדים והן לעץ. ב"מצודת ציון" אנו מוצאים באופן מפורש את הקשר בין שני הפסוקים בישעיהו: "סס - שם תולעת האוכלת הצמר ודומה לו כמסוס נוסס". בפירוש רש"י וב"מצודת דוד" מתואר נזק הנגרם לעץ כתוצאה מ"טחינתו" או "גרירתו" אך בלשון רבה בר חנה הנזק הוא "רקב" ("נמשלתם כארז שהרקב שולט בו"). ייתכן והמקור למונח "רקב" ביחס לנבירת העש הוא בפסוק באיוב (יג כ"ח): "והוא כרקב יבלה כבגד אכלו עש".

בעברית בת זמננו קיימת אבחנה בין השמות "עש" ו"סס" כאשר השם עש הוא שם כללי לכלל קבוצת פרפרי הלילה. בין המשפחות בקבוצה זו אנו מוצאים את משפחת העשיים שזחליהם ניזונים מחומר אורגני מת כמו צמר, קרן, פירות יבשים ופטריות ומשפחת הססעציים הניזונים מגזעי עצים, ענפים ושורשים. בקבוצה זו יש מינים הגורמים לנזקים כבדים לעצים כמתואר בסוגייתנו.
 

משפחת הססעציים

משפחה של פרפראים הכוללת כ - 800 מינים. הם נפוצים בעיקר בארצות החמות ובארצות הטרופיות, שם ישנם מינים שהם בין הפרפראים הגדולים ביותר. מן הארץ ידועים כ - 15 מינים. גפי-הפה של הבוגרים מנוונות, הם אינם ניזונים ומשך חייהם קצר ונמשך עד כשבוע. לעומת זאת הלסתות העליונות של הזחלים חזקות מאוד ובעזרתן הם מכרסמים תעלות בתוך גזעים, ענפים ושורשים. ישנם מינים הנחשבים למזיקים קשים של עצים. אחד המינים מפורסם בשמו "סס מנומר" או "סס הנמר" (תמונה 1) והוא נחשב למזיק בולט במטעים. אורך גופו 20 - 30 מ"מ. הנקבה גדולה מן הזכר. מוטת כנפי הנקבה 60 - 70 מ"מ, של הזכר לא יותר מ – 40 - 50 מ"מ. לזכר מחושים מנוצים. הכנפיים והחזה לבנים, מנוקדים בנקודות שחורות (על החזה 6 נקודות). הבטן כהה. אורך הזחל יכול להגיע ל – 50 - 60 מ"מ. צבעו לבן עד זהוב. באירופה הוא נובר במשך שנתיים שלוש בתוך הגזע והענפים ובגמר התפתחותו מתמקם מתחת לקליפת העץ ומתגלם. בארץ נמשכת ההתפתחות של דור אחד לא יותר משנה והבוגרים מגיחים מהגולם בעיקר בחודשי הקיץ והסתיו. הנקבה מטילה עד 1,000 ביצים בתוך חריצים שבגזע או בענף, או מחדירה אותן בעזרת הבטן המתארכת לתוך תעלה ישנה של זחל.

משך התפתחות הביצה 10 - 14 ימים ומשך התפתחות הזחל כ - 10 חודשים. הביצים אינן נראות לעין האדם ורק לאחר שנסורת עץ מבצבצת מתוך המחילה ניתן לזהות את פעילות הזחל (תמונה 2). מכאן אולי מקור הפתגם המופיע בירושלמי (חגיגה, פ" דף עח טור א /ה"ג): "ססא דקיסא מיניה וביה" כלומר הסס של הענף יוצא מתוכו. האויבים הטבעיים של הססעץ המנומר הם נמלים, הטורפות את הביצים ואת הזחלים הקטנים, וציפורים, בעיקר נקרים. בארץ שני מינים של צרעות טפיליות המדבירות את הססעץ ביעילות. 

הססעץ המנומר הוא בעל תפוצה רחבה באזור הפליארקטי (אירופה ואסיה), והוא הוכנס גם לארצות-הברית. הוא נחשב למזיק קשה של עצי פרי, כי נבירת הזחלים ותעלותיהם גורמים לנבילת הענפים ובסופו של דבר לקריסת העץ. הזחלים הם רב-פונדקאיים, ניזונים מיותר מ - 100 מינים של עצים ושיחים בעיקר נשירים. בין הפונדקאים בארץ נמצאים זית, תפוח, חבוש, שזיף ודולב. כפי שראינו לעיל הדולב נמנה בין העצים שנקראו בגמרא "ארז" (ראו במאמר "ערמונים – דולבי") ואם כן ססעץ מנומר עשוי להיות מועמד לזיהוי כ"ססמגור" שהרי הוא משמיד דולבים. ניתן לזהות מחילה של זחל ססעץ מנומר על פי נסורת העץ המצטברת על הקרקע מתחת לפתחה. מכאן נובע הניסוח של "מצודת דוד" שכתב "כהנטחן מן התולעת אשר יטחן בפיו את העצים דק דק". לנסורת זו יש לעיתים מראה של רקב עץ ולכן במקורות היה שימוש גם במונח זה (תמונה 2).

  

  
תמונה 1. ססעץ מנומר - בוגר         צילם:  Olaf Leillinger

  

 

תמונה 2. ססעץ מנומר - זחל מבצבץ מתעלה שבתוכה התפתח        צילם:  C299792458


 


(1) בשנים האחרונות התפשט ביערות הארז בלבנון מזיק, שלא היה מוכר בעבר, שאיים להשמיד אותם. מזיק זה הוא מין צרעת עץ הנקראת Cephalcia tannourinensis שגרמה לנזקים חמורים ביותר עד כדי חיסול חלק ניכר מהיערות. בעזרת "מלחמה ביולוגית" הצליחו מדענים להפחית את רמת הנזקים במידה רבה וכיום היא נסבלת.
 

 

רשימת מקורות:

אנציקלופדית החי והצומח בא"י, הוצאת משרד הביטחון, כרך 3, עמ' 256-257.
מ. דור, 'החי בימי המקרא המשנה והתלמוד', תל אביב תשנ"ז, עמ' 205.
 

 

א. המחבר ישמח לשלוח הודעות על מאמרים חדשים (בתוספת קישוריות) העוסקים בטבע במקורות לכל המעוניין. בקשה שלח/י ל - [email protected]
ב. לעיתים ההודעות עלולות להשלח על ידי GMAIL למחיצת ה"ספאם" שלך לכן יש לבדוק גם בה אם הגיעו הודעות כנ"ל.




כתב: ד"ר משה רענן.     © כל הזכויות שמורות 

הערות, שאלות ובקשות יתקבלו בברכה.   

תגובות

הוספת תגובה

(לא יפורסם באתר)
* (לצורך זיהוי אנושי)
תכנות: entry
© כל הזכויות שמורות לפורטל הדף היומי | אודות | צור קשר | הוספת תכנים | רשימת תפוצה | הקדשה | תרומות | תנאי שימוש באתר | מפת האתר