גליון: "אַבְרֵךְ" - מאוצרות שר התורה רבי יוסף ענגיל זצ"ל
גליון ב, כסלו תשעד לפ"ק, מדור "מרגניתא דבי רב"
המו"ל: מכון "אוהבי תורה" לההדרת ספרי הגאון זצ"ל - מאנסי יצ"ו
'זריזין מקדימין למצות'
אם שייך במצוה שענינו סילוק מהקדושה
יומא כ ע"ב
ביומא (כ:), ואי סלקא דעתך מחצות דאורייתא היא, היכי מקדמינן, והיכי מאחרינן. עיין ברש"י (ד"ה ואי דאורייתא הוא) דכתב, דלא גרסינן היכי מאחרינן, שהרי כל חציו ראוי להרמה, ומה לנו אם יאחר. ובתוספות (ד"ה היכי) עמדו על זה, דהא זריזין מקדימין.
ויש ליישב, דההרמה דהוא סילוק מקדושת המזבח לא שייך בזה קדימת זריזות, והוא כענין אפוקי יומא דכמה דמאחרינן ליה עדיף (עיין ברכות נב.), שלא להסתלק מן הקדושה, והכא נמי אין למהר להפרידו מן המזבח, ודו"ק.
אולם קצת סתירה יש לזה מגמרא נדרים (ד.), דמחפש אחר סברא שלא יהיה בל תאחר בקרבנות נזירות כבשאר קרבנות עיין שם. ומדוע לא אמר דכיון דהקרבנות הם לסילוק קדושה שמסתלקת ממנו קדושת הנזירות על ידי הקרבנות לכן הוה אמינא דלית בהו איסור באיחורם, וזהו החילוק שבינם לשאר קרבנות, עיין שם היטב, ודו"ק. (ועוד ראיתי שיש לעיין בזה בספר בית מאיר על מסכתות במגילה דף כא. ד"ה פסקא זה הכלל, עיין שם היטב כל הדיבור, שמחולק בזה עם למדן אחד, אי שייך זריזין מקדימין בסילוק הלחם מהשלחן מפאת דהוא סילוק מקדושה, עיין שם היטב).
גליוני הש"ס פסחים ד. ד"ה דכתיב; שם יומא כ: בתוספות ד"ה היכי
