סקר
עם סיום מסכת עירובין






 

פנינים
הרב אברהם מרדכי וינשטוק
פורסם ב"המבשר תורני"

 

"גר בזמן הזה צריך להביא קינו רביעית כסף"
מה בין גר בזמן הזה לגר בימי המקדש?

שקלים כב ע"א


בפירוש ריבב"ן מביא ברייתא המובאת במסכת כריתות: תניא רבי אומר, ככם כגר כאבותיכם, מה אבותיכם לא נכנסו לברית אלא במילה וטבילה והרצאת דמים כך הם לא יכנסו לברית אלא במילה וטבילה והרצאת דמים.

באבני נזר (יורה דעה ב, שדמ) הסתפק מה הדין בזמן המקדש אם היה נחשב גר במילה וטבילה לבד שיהיה מותר בבת ישראל, ורק בקדשים היה אסור עד שיביא קרבן. או שמא דוקא בזמן הזה שאי אפשר להביא בקרבן גילתה התורה בפסוק 'לדורותיכם' שמקבלים גרים בזמן הזה אף שאין קרבן, אבל אין למדין זמן בית המקדש מבזמן הזה לפי שאין למדין אפשר משאי אפשר.

ומביא ראיה מהרמב"ם שכתב בהלכות איסורי ביאה (פרק יג) דין קרבן לגבי גר המתגייר. ואם נאמר שאפילו בזמן המקדש מותר בבת ישראל בלא קרבן, מה שייכות להלכות אלו דין קרבן, ובעל כרחך שבזמן המקדש היו צריכים קרבן והרמב"ם הרי מביא גם דינים שנהגו רק בזמן המקדש.

ראיה נוספת הוא מביא מהרמב"ן המקשה (יבמות מו, ב), שלסובר שצריכים דיינים מומחין, אם כן בזמן הזה שאין דיינים מומחין וכי נאמר שאין מקבלין גרים? ובהכרח יש לומר שסובר שלמדים מ'לדורותיכם' שאם אי אפשר מומחין, אפשר גם בלא מומחין. ושמ'לדורותיכם' אין למדין אלא לגבי הזמן הזה, אבל מעיקר הדין הלא ודאי שצריכים מומחין. ומעתה הוא הדין לענין הרצאת דמים שלא אמרינן מקרא זה לגבי זמן המקדש שאז הרצאת דמים היתה מעכבת את גרותו של הגר.

תגובות

הוספת תגובה

(לא יפורסם באתר)
תכנות: entry
© כל הזכויות שמורות לפורטל הדף היומי | אודות | צור קשר | הוספת תכנים | רשימת תפוצה | הקדשה | תרומות | תנאי שימוש באתר | מפת האתר