הרב יוסף שמשי, מחבר תוכנת "גמראור"
עקרונות בכללי הגמרא ובלשונה
השמטת הרמב"ם
שקלים יט ע"א
מתני' מעות שנמצאו בין השקלים לנדבה קרוב לשקלים יפלו לשקלים לנדבה יפלו לנדבה מחצה למחצה יפלו לנדבה בין עצים ללבונה קרוב לעצים יפלו לעצים ללבונה יפלו ללבונה מחצה למחצה יפלו ללבונה בין קינין לגוזלי עולה קרוב לקינין יפלו לקינין קרוב לגוזלי עולה יפלו לגוזלי עולה מחצה למחצה יפלו לגוזלי עולה בין חולין למעשר שני קרוב לחולין יפלו לחולין למעשר שני יפלו למעשר שני מחצה למחצה יפלו למעשר שני זה הכלל הולכין אחר הקרוב להקל מחצה למחצה להחמיר:
...
וקשיא ויש חטאת קריבה עולה חזקיה (אחי) בשם רבי שמעון בן לקיש תנאי בית דין הוא על המותרות שיקרבו עולות
האשה הזאת במה היא מתכפרת
אמר ר' יצחק תנאי בית דין הוא המספק את הקינין הוא מספק את הפסולות ...
1.
רמב"ם הלכות שקלים פרק ג הלכה יד:
מעות שנמצאו בין תיבה של שקלים לתיבה של נדבה,
קרוב לשקלים יפלו לשקלים,
קרוב לנדבה יפלו לנדבה,
מחצה למחצה יפלו לנדבה מפני שהנדבה כולה עולה לאשים והשקלים מסתפקין מהן לעולות ולדברים אחרים.
2.
והרמב"ם ממשיך בהלכה הבאה:
רמב"ם הלכות שקלים פרק ג הלכה טו:
וכן כל המעות הנמצאים בין כל תיבה ותיבה יפלו לקרוב,
נמצאו מחצה למחצה, אם בין עצים ללבונה נמצאו יפלו ללבונה,
בין קנים לגוזלי עולה יפלו לגוזלי עולה,
זה הכלל הולכין אחר הקרוב בכולן, מחצה למחצה להחמיר,
וכל המעות הנמצאות בהר הבית חולין שאין הגזבר מוציא מעות מתרומת הלשכה עד שהוא מחללן על הבהמות שלוקח לקרבנות.
3.
כסף משנה הלכות שקלים פרק ג הלכה יד:
[יד] מעות שנמצאו וכו' עד מחצה למחצה להחמיר. משנה רפ"ז דשקלים והטעם שמחצה למחצה יפלו ללבונה מפני שהלבונה היא עצמה קרבן ועצים מכשירי קרבן. כתב ה"ר עובדיה מחצה על מחצה יפלו לגוזלי עולה בירושלמי פריך בשלמא קרוב לגוזלי עולה כיון דמדאורייתא אזלינן בתר קורבא הוי כאילו ודאי הן מגוזלי עולה אלא מחצה על מחצה דמספקא שדינן להו לגוזלי עולה לחומרא האשה שהביאה המעות הללו במה תתכפר שמא מקיני חובה נפלו וכשאתה מקריב מהן גוזלי עולה במה תתכפר האשה
ומשני ב"ד הממונים על הקינין לוקחין משל צבור כפי אותן המעות שנמצאו ומקנין אותם לבעלי המעות שנמצאו ומקריבין מהן קינין על הספק והחטאת לא תהא נאכלת עכ"ל. ואיני יודע למה השמיטו רבינו:
הוא תמה על הרמב"ם שהשמיט את דין הגמרא לגבי קרבן קינין שמביאה אשה שהדין כאן הוא שבית הדין לוקחים משל הציבור וכו'
4.
מרכבת המשנה (חעלמא) הלכות שקלים פרק ג הלכה יד:
[יד] מחצה על מחצה. כתב הכ"מ כתב הרע"ב וכו' ואיני יודע למה השמיטו רבנו. והמעיין בגוף הירושלמי נהפוך הוא שדברי הרע"ב תמוהין דהירושלמי ז"ל במה היא מתכפרת א"ר יצחק תנאי בי"ד הוא המספק את הקינין הוא מספק את הפסולות והן דברי ר' יוסי ספ"ז דשקלים כדפסק רבנו פ"ז מהל' כלי המקדש ה"ט ולא גרע נדון דידן מדמי קן שנאבדו שהממונה על הקינין נותן אחר תחתיו ומתכפרת בהן ושפיר חטאת העוף נאכל דלא כהרע"ב וכדין השמיט רבנו.
הוא מסביר שהרמב"ם מתייחס לנקודה הזאת בדין הכללי של "הקינים".
5.
מהדיון הנ"ל נמצאנו למדים, שפעמים רבות הרמב"ם מתייחס בהלכה מסוימת גם לדברים שהוא כתב בהלכה במקום אחר בהלכותיו.
