הרב יוסף שמשי, מחבר תוכנת "גמראור"
עקרונות בכללי הגמרא ובלשונה
סתירה בין שני "סתם משנה"
שקלים יז ע"א
... כנגד שלש עשרה שערים שערים דרומיים סמוכים למערב שער העליון שער הדלק שער הבכורות שער המים ולמה נקרא שמו שער המים שבו מכניסין צלוחית של ניסוך המים בחג
רבי אליעזר בן יעקב אומר בו המים מפכים ועתידין להיות יוצאין מתחת מפתן הבית לעומתן בצפון סמוכים במערב שער יכניה שער הקרבן שער הנשים שער השיר ולמה נקרא שמו שער יכניה שבו יצא יכניה בגלותו שבמזרח שער נקנור ושני פשפשין היו לו אחד מימינו ואחד משמאלו ושנים במערב ולא היה להן שם:
גמ' מתני' אבא יוסה בן (חנן) יוחנן היא דאמר כנגד י"ג שערים
ברם כרבנן שבעה שערים היו בעזרה ע"ד דרבנן היכן היו השתחוואות הללו כי ההיא דתנינן תמן י"ג פרצות היו בו שפרצום מלכי יון וחזרו וגדרום בני חשמונאי וגזרו כנגדן י"ג השתחוואות
1.
רמב"ם הלכות בית הבחירה פרק ה הלכה ד:
לפנים מן החיל העזרה, וכל העזרה היתה אורך קפ"ז על רוחב קל"ה, ושבעה שערים היו לה, ג' מן הצפון הסמוכין למערב, וג' מן הדרום סמוכין למערב, ואחד במזרח מכוון כנגד בית קדש הקדשים באמצע.
משנתנו שהיא - כך בפשטות - "סתם משנה" סוברת [לפי דברי הגמרא "מתניתין אבא.... היא"] כדעת אבא יוסה שסובר שהיו 13 שערים בעזרה.
ואילו הרמב"ם פוסק כדעת "רבנן" שהיו שבעה שערים בעזרה.
2.
דעת "רבנן" בסוגייתנו היא כנראה דעת המשנה:
משנה מסכת מידות פרק א משנה ד:
[ד] שבעה שערים היו בעזרה שלשה בצפון ושלשה בדרום ואחד במזרח שבדרום שער הדלק שני לו שער הבכורות שלישי לו שער המים שבמזרח שער נקנור ושתי לשכות היו לו אחת מימינו ואחת משמאלו אחת לשכת פנחס המלביש ואחת לשכת עושי חביתין:
לכאורה יוצא, שיש סתירה בן שתי המשניות, זו של מסכת מידות וזו של סוגייתנו.
3.
וכך מסביר זאת הרמב"ם עצמו:
רמב"ם על משנה מסכת שקלים פרק ו משנה ג:
ותנא זה שאמר כי שלשה עשר שערים היו בעזרה הוא אבא יוסי בן יוחנן, כך נתבאר בירושלמי.
אבל חכמים אומרים שבעה שערים היו בעזרה כמו שיתבאר במדות. ואלו השלש עשרה השתחויות לדעת חכמים היו משתחוים כנגד שלש עשרה פרצות שפרצום מלכי יון בעזרה וחזרו מלכי בני חשמונאי וגדרום כמו שיתבאר במדות, וכשהיה אדם מגיע למקום פרצה מהן משתחוה דרך הודאה.
4.
וכך מסביר גם הרב ברטנורא:
ר' עובדיה מברטנורא מסכת שקלים פרק ו משנה ג:
והך מתניתין דשלש עשרה שערים מוקמינן לה בגמרא בירושלמי כאבא יוסי בן חנן.
אבל חכמים אומרים שבעה שערים היו לעזרה ואינהו סברי דהנך שלש עשרה השתחויות כנגד שלש עשרה פרצות שפרצו מלכי יון בעזרה, וכשגברו מלכי חשמונאי ונצחום וגדרו אותם פרצות, תקנו שלש עשרה השתחויות, כנגד כל פרצה גדורה השתחויה:
5.
הערות:
5.1
צריך לומר שהחכם אבא יוסה בן (חנן) יוחנן הוא תנא ולא אמורא. כי רק על תנא שייך לומר שהמשנה היא כשיטתו. ואולי בירושלמי כן מקובל לומר שמשנה מתאימה להסברו של אמורא מסויים [ובעיקר אם מדובר על האמורא רבי יוחנן - שאולי אליו מכוונת הגמרא!]
5.2
"ברם כרבנן שבעה שערים היו בעזרה..." הגמרא רק מציינת שכך אמרו "רבנן" אבל היא לא מצטטת את המשנה במסכת מידות, כלומר, יתכן שמדובר כאן במימרות של תנאים.
5.3
כיצד יש סתירה/מחלוקת בין שתי משניות שכל אחת מהן מוגדרת כ"סתם משנה", אלא צריך לומר שבאמת החכם המוזכר כאן בסוגייתנו [אבא יוסה בן יוחנן] הוא תנא, וסוגייתנו קובעת שמשנתנו היא דעת "יחיד". תופעה זו מוכרת גם בסגנון הבבלי, הכוונה היא שגם "סתם משנה" לא בהכרח תמיד היא דעת הרבים ולא תמיד היא דעת "רבי מאיר" [כפי שהיינו מצפים - לפי הכלל ש"סתם משנה רבי מאיר"], ולכן אין הלכה כמותה בהכרח - כפי שפוסק הרמב"ם.
5.4
אולי בסוגייתנו הלכה כ"רבנן" [=ה"סתם משנה" במסכת מידות] כי הגמרא ממשיכה לדון לפי דעת "רבנן", ומתאים לכלל שהלכה כמי ש"שקיל וטרי אליביה".
