סקר
כמה לומדי דף יומי יש בארץ ובעולם להערכתך?
עד 60,000
60,000-90,000
90,000-120,000
מעל 120,000


 

חידות וחידודים על הדף / אריה פלהיימר

שקלים ח-יד

 

1. באיזה עניין נזכר:

א. "אין לנו מה לאכול"?
 

2. מי הוא זה ואיזה הוא:

א. שצמו בתשעה באב חלק מהצום בלבד ומדוע?
ב. הקונה סחורה, שפרט לדעת יחיד, אינו בא על שכרו – כמקובל - לאלתר?
ג. שהעיד עליה גדול בישראל, שהיא "מחמירה על עצמה ביותר"?
ד. המוגבלים בגופם, שידעו יותר מהבריאים?
ה. שלפני החתונה התנה תנאי, המסייג את אורחות חייה של המיועדת לו?
 

3. מה המשותף ל:

א. פרגוד, תפילין, קמיע?
ב. מטרוניתא אחת, תלמידיו של רבי יוחנן?
ג. הקבוע בארץ ישראל, המדבר בלשון הקודש, האוכל פירותיו בטהרה, הקורא ק"ש בבוקר ובערב?
ד. לשון שבין קרני השעיר המשתלח, אמת המים, חומות העיר ומגדלותיה?
ה. שלושת המקצועות: רופא, מנצח, אופה?
 

4. השלם:

א. "אדם צריך לצאת ...... הבריות כדרך שהוא צריך ........ ידי ה........".
ב. "והייתם ........... מה' ומ.............".
ג. "אין הוון קדמאין............ אנן בני אנש ואין הוון בני אנש אנן ...........".
ד. "מאן דאמר רחמנא ............ יתוותרן בני..........".
ה. "אין עושין........... על הצבור פחות משנים".
 

5. שונות:

א. הוכח, שגם בתקופת חז"ל היו אנשים, שראו עצמם מומחים בפרשון הנהגותיו של הקב"ה בעולמו.
ב. פצוע שחוששין לאיבוד הכרתו מדובב על ידי המטפלים בו. היכן בענייננו נוהגים לעשות כן ומדוע?
ג. עבודות הישראלים שהיו קשורות למקדש היו: בהתנדבות מלאה, בהתנדבות חלקית, בתשלום חלקי, בתשלום מלא?
ד. הביקורת נגד בזבוז כספי ציבור רווחה גם בתקופת חז"ל. הוכח!
 

תשובות

1. באיזה עניין נזכר:
א. "ר' חגי בשם ר' שמואל בר נחמן הראשונים חרשו וזרעו ניכשו כיסחו עדרו...ואנו אין לנו מה לאכול", י"ג: ברבע העליון.

2. מי הוא זה ואיזה הוא:
א. "אנו היינו מבני סנאה בן בנימין וחל תשעה באב להיות בשבת ודחינו אותו למוצאי שבת והיינו מתענין ולא משלימין", י. מתחת לשליש העליון. לאנשים אלו נחשב היום כחג בגלל קורבן העצים שהביאו באותו יום.
ב. המספק סולת ויין למקדש מקבל את שכרו רק "עד שיהא המזבח מרצה", שהרי יד ההקדש על העליונה, י"ג. באמצע העמוד.
ג. "חמרתיה דרבי פנחס בן יאיר", שסירבה לאכול גם לאחר שלושה ימי רעב, מחמת חשש של אי הפרשת מעשר ממזונה, י"ג: באמצע העמוד.
ד. אותם שני אילמים, שבשעת מצוקה של היעדר שעורים לעומר, ידעו על מקום גידולו ואף לכוון לשם בתנועות יד את האחראים לכך, י"ג: בשליש התחתון.
ה. "ולא עוד אלא כשהיה אחד מהן (=מבית אבטינס) נושא אשה ממקום אחר היה פוסק עמה ע"מ שלא תתבשם שלא יהו אומרים ממעשה פיטום הקטורת הן מתבשמות לקיים מה שנאמר והייתם נקיים מה' ומישראל", י"ד. 10 למטה.

3. מה המשותף ל:
א. בשלושתם אסור להיכנס כדי לתרום את תרומת הלשכה, ח. 10 למטה.
ב. שניהם נכשלו בהסקת מסקנות חפוזה ושגויה באשר לסיבת מאור הפנים של תלמידי חכמים, ח: מעל הרבע התחתון.
ג. "...יהא מבושר שבן עולם הבא הוא", ט: סוף הפרק.
ד. שלושת אלה הם בין הבאים משיירי הלשכה (ולא מתרומת הלשכה), י: 3 למעלה.
ה. המקצועות הללו נמנים עם שמות המומחים בהם: "אלו הן הממונים שהיו במקדש ...בן אחייה על חולי מעיים ...הוגרס בן לוי על השיר בית גרמו על מעשה לחם הפנים", י"ג. 6 מתחילת הפרק.
 

4. השלם:
א. "אדם צריך לצאת ידי הבריות כדרך שהוא צריך לצאת ידי המקום", ח. 6 למטה.
ב. "והייתם נקיים מה' ומישראל", ח. 4 למטה.
ג. "אין הוון קדמאין מלאכין אנן בני אנש ואין הוון בני אנש אנן חמרין", י"ג: בשליש העליון.
ד. "מאן דאמר רחמנא וותרן יתוותרן בני מעויי", י"ד. 3 למעלה.
ה. ."אין עושין שררה על הצבור פחות משנים", י"ד: 11 למעלה.

5. שונות:
א. "אין התורם נכנס לא בפרגוד חפות וכו'...שמא יעני ויאמרו מעון הלשכה העני", ח. 10 למטה.
ב. "תני מדברין היו עמו (=עם התורם את הלשכה) משעה שהוא נכנס עד שעה שהוא יוצא", וכל כך כדי למנוע ממנו אפשרות להכניס מטבעות בפיו כדי לגונבם, ט. מעל השליש התחתון.
ג. בתשלום מלא: "תלמידי חכמי' המלמדין את הכהנים הלכות שחיטה הלכות קבלה הלכות זריקה נוטלין שכרן מתרומת הלישכה וכו', י: מעל אמצע העמוד.
ד. אליבא דרבי חנינא, "שחצית גדולה היתה בבני כהנים גדולים שיותר מששים ככרי זהב (ס"א כסף) היו מוציאין בה שהיה כבשה של פרה עומד ולא היה אחד מהן מוציא פרתו בכבשו של חבירו אלא סותרו ובונה אותו משלו", י"א. 3 למעלה.

המחבר מוכן ברצון לשלוח את החידון ישירות לדוא"ל הפרטי, ואף ישמח לקבל הארות והערות. את הבקשה יש להפנות ל aryefell2@gmail.com



תיכנות: entry
© כל הזכויות שמורות לפורטל הדף היומי | אודות | צור קשר | הוספת תכנים | רשימת תפוצה | הקדשה | תרומות | תנאי שימוש באתר | מפת האתר