גליון "עלים לתרופה"
המו"ל: מכון "אור הצפון" דחסידי בעלזא - אנטווערפן, בלגיה
גליון תתפ"ד, מדור "עלי הדף"
מסכת שקלים
דף ג ע"ב

בענין נשים פטורות מתפלת מוספין

הגאון רבי עקיבא אייגר זצ"ל פוסק (בתשו' מהדו"ק סי' ט ובהגה' על שו"ע או"ח סי' קו על המג"א סק"ב) שנשים פטורות מתפלת מוספין. ונימוקו עמו, משום שאין להן חלק בקרבנות ציבור, שהרי היו פטורות מתת מחצית השקל לקרבנות ציבור, ולכן פטורות מתפלת מוסף שכל ענינה הוא זכר לקרבנות ציבור, ושונה הוא מעיקר חיוב תפלה - שענינה הוא גם משום בקשת רחמים (ומקור הדברים הוא בשו"ת 'בשמים ראש' סי' פט). ויצוין, שגם הצל"ח (ברכות כו.) כתב שנשים פטורות מתפלת מוסף, ונתן טעם אחר בדבר, משום שתפלת מוסף היא מצות עשה שהזמן גרמא, ונשים פטורות בהן.

והנה, הא דנשים פטורות ממחצית השקל, שנינו במכילתין (פ"א מ"ג): "בחמשה עשר בו שלחנות היו יושבין במדינה... משישבו במקדש התחילו למשכן, את מי ממשכנין, לוים וישראלים, גרים ועברים משוחררים, אבל לא נשים ועבדים וקטנים". ונחלקו הראשונים בטעם הדבר: הרא"ש והברטנורא כתבו שהוא משום דדרשינן "ונתנו איש כופר נפשו" (שמות ל, יב) - "איש ולא אשה", והרלב"ג כתב (שמות שם) משום דכתיב במצות מחצית השקל: "ולקחת את כסף הכפרים מאת בני ישראל", ודרשינן: 'בני ישראל ולא בנות ישראל'. והרמב"ם בספר המצות (עשה קעא) כתב: "מצוה זו אין נשים חייבות בה, שהכתוב הוא כל העובר על הפקודים", כלומר, לא נצטוו בה כי אם אלו שנמנו במנין בני ישראל, ונשים לא באו לכלל מנין. טעם נוסף מצינו במאירי (שקלים שם), שמחצית השקל הוי מצות עשה שהזמן גרמא, ונשים פטורות בהן.

ברם, ב'מלאכת שלמה' על המשניות מובאת דעת הר"ש סיריליו, שמה שמיעטה התורה נשים ממחצית השקל, הוא רק ממה שממשכנין את מי שאינו נותן מחצית השקל, אבל מעיקר חובת נתינה לא נתמעטו נשים, שהרי כל ענין מחצית השקל הוא בגלל 'כופר נפש', וגם הנשים בכלל זה. ולדבריו לא יעלו יפה דברי רעק"א - שנשים פטורות מתפלת מוסף משום שאינן במחצית השקל - כי באמת גם הן חייבות במחצית השקל, ולא נתמעטו כי אם מדין 'ממשכנין', כאמור.

ענין זה נוגע גם להמשך המשנה: "אמר רבי יהודה, העיד בן בוכרי ביבנה, כל כהן ששוקל (- שקלים באחד באדר. רש"י ערכין ד.) אינו חוטא (-"דלא הוו חולין בעזרה, אע"ג דלכתחילה לא מיחייב, דכתיב 'לכל העובר על הפקודים', ושבט לוי לא נפקד". שם), אמר לו רבן יוחנן בן זכאי, לא כן, אלא כל כהן שאינו שוקל חוטא...". כלומר, לבן בוכרי הכהנים פטורים מעיקר הדין ממחצית השקל, משום ששבט לוי לא נפקד ובמחצית השקל נתחייבו רק 'כל העובר על הפקודים'. אך לכאורה לפי שיטתו - כל שבט לוי פטור ממחצית השקל, כי גם הם לא היו בכלל המנין, ואכן כן מפורש בתוס' במנחות (כא: ד"ה כל): "לבן בוכרי אפילו לוים פטורים כמו כהנים, כדפריש טעמא במס' שקלים, 'כל העובר על הפקודים', ושבט לוי לא נפקד" (ועי' רמב"ן [שמות ל, יב] - שבן בוכרי לא נחלק כי אם בכהנים, ולא בשאר שבט לוי).

ולשיטת ריב"ז ש"כל כהן שאינו שוקל חוטא", פירש"י, ש"זה יתנו" - 'זה' בגימטריא י"ב - וללמד שכל הי"ב שבטים חייבים במחצית השקל, גם שבט לוי, ומה שנאמר בה "זה יתנו כל העובר על הפקדים", הכוונה היא, "כל העובר בים סוף" הוא צריך ליתן מחצית השקל, וגם הלוים והכהנים בכלל. ויצויין, שבתוס' במס' מנחות (שם) כ' עוד, שיתכן שמה שנאמר 'כל העובר על הפקודים' מוסב על תרומת האדנים במשכן, ובאותה תרומה אכן נפטרו הכהנים והלוים, ואילו כלפי תרומת הקרבנות נאמר 'זה יתנו' – י"ב שבטים (וע"ע פירוש בפיה"מ להרמב"ם שקלים שם).

ולפי דברי הרמב"ם הנ"ל בטעם פטור נשים ממחצית השקל, שהוא משום שנאמר 'כל העובר על הפקודים' ונשים לא היו בכלל המנין, צריך ביאור, כי אם כן הדבר תלוי במחלוקת בן בוכרי וריב"ז, אם במצות מחצית השקל נתחייבו גם אלו שלא נמנו במנין בני ישראל, ולפי ריב"ז מן הראוי היה שגם הנשים יתחייבו. אכן, לפי שאר הראשונים הנ"ל, שישנו פסוק מיוחד למעט נשים ממצות מחצית השקל, אין הדבר תלוי במחלוקת בן בוכרי וריב"ז כלל, ולכו"ע נשים פטורות ממחצית השקל.

ועל עצם חידושו של רעק"א, דנשים פטורות מתפלת מוסף בגלל שפטורות ממחצית השקל, העירו האחרונים דלכאורה לפי דעתו של בן בוכרי גם הכהנים והלויים שפטורים ממחצית השקל יהיו פטורים מתפלת מוסף, ודבר זה קשה לאומרו, ועל כרחך צ"ל, שחובת תפלת מוסף נתקנה גם למי שמתכפר בקרבנות ציבור, ובכן הלויים והכהנים הגם שאין להם חלק בקרבנות ציבור בפועל, הרי יש להם חלק בכפרת קרבנות ציבור, ולכן שפיר חייבים בתפלת מוסף, אבל א"כ גם הנשים אין להן להיות פטורות מטעם זה, כי גם הן מתכפרות על ידי קרבנות ציבור (עי' באר יצחק או"ח סי' כ; עמודי אור סי' ז; צמח דוד על תשו' רע"א שם, ועוד).

ובכדי ליישב דברי הגאון רעק"א נביא לשונו של ספר החינוך במצות קרבן מוסף בפסח (מצוה רצט): "ונוהגת בזמן הבית, בזכרי כהונה, ואם עברו הכהנים על זה ולא הקריבו את קרבן מוסף במועדו ביטלו עשה זה וחטאם ישאו, ובני ישראל נקיים, כי עליהם מוטל חיוב הקרבנות ביותר, ואם אולי הרגישו ישראל בדבר, גם עליהם יהיה הפשע, כי כל ענין הבית הקדוש, וכל שכן תמידין ומוספין על הציבור כולו הוא מוטל". נמצא, שמלבד מצות מחצית השקל שנועדה לצורך הקרבנות, ישנו גם חלק הבאת הקרבנות, וחלק זה מוטל על כל הציבור כולו, כהנים לוים וישראלים בשוה, ולכן גם נתקנה לכולם תפלת מוסף - זכר להקרבת הקרבנות, כי סוף סוף יש לכולם חלק בו, משא"כ הנשים – שגם בהבאת קרבן מוסף בפועל לא נצטוו, דהוי מצות עשה שהזמ"ג, ולכן שפיר אין להן שום חלק בקרבנות מוספים, ולכן גם לא נתקנה תפלת מוסף בשבילם (עי' קהלות יעקב זבחים סי' ד).