הרב יוסף שמשי, מחבר תוכנת "גמראור"
עקרונות בכללי הגמרא ובלשונה

הפקר בית דין הפקר

שקלים ג ע"א

ומניין שהפקר ב"ד הפקר דכתיב [עזרא י ח] וכל אשר לא יבא לשלשת הימי' כעצת השרים והזקני' יחרם כל רכושו והוא יבדל מקהל הגולה

תלמוד בבלי מסכת יבמות דף פט עמוד ב :

קתני מיהת יורשה, והא הכא דמדאורייתא אבוה ירית לה, ומדרבנן ירית לה בעל!
הפקר ב"ד היה הפקר, דאמר ר' יצחק: מנין שהפקר ב"ד היה הפקר? שנא': +עזרא י'+ כל אשר לא יבא לשלשת הימים בעצת השרים והזקנים יחרם כל רכושו והוא יבדל מקהל הגולה.
ר' אלעזר אמר, מהכא: +יהושע י"ט+ אלה הנחלות אשר נחלו אלעזר הכהן ויהושע בן נון וראשי האבות למטות בני ישראל, וכי מה ענין ראשים אצל אבות? אלא לומר לך: מה אבות מנחילין בניהם כל מה שירצו, אף ראשים מנחילין את העם כל מה שירצו.

1.
בירושלמי כאן מביאים את הדרשה הראשונה שבבבלי שנאמרה שם בשם רבי יצחק [אמורא].

2.
וראה ב"מתיבתא", "ילקוט ביאורים", עמוד ח, מביא בשם ה"ים של שלמה" על דף זה במסכת יבמות שהפסוק של רבי אלעזר עדיף כי נלמד ממנו שיש לבית דין כח לא רק להפקיר ממונו של אדם אלא יש להם כח גם להקנותו לאדם אחר.

3.
רמב"ם הלכות סנהדרין פרק כד הלכה ו:

וכן יש לדיין תמיד להפקיר ממון שיש לו בעלים ומאבד ונותן כפי מה שיראה לגדור פרצות הדת ולחזק הבדק או לקנוס אלם זה והרי הוא אומר בעזרא וכל אשר לא יבוא לשלשת הימים כעצת השרים והזקנים יחרם כל רכושו מכאן שהפקר בית דין הפקר.

הרמב"ם מביא את הפסוק מספר עזרא שמובא בהסבר הראשון בבבלי בשם רבי יצחק ומובא כאן בירושלמי.

4.
וראה ב"ילקוט ביאורים", שם, בהערות מז-מח, שמביא שהפסוק של רבי אלעזר בא ללמדנו שכוונת הפסוק בעזרא הוא ללמדנו שיש כח לבית דין גם להפקיר ממונו של אדם וגם להקנותו לאדם אחר כפי שמשמע ברמב"ם.

5.
וכן שם, שיש מסבירים שהרמב"ם נוקט תמיד להביא את הפסוק ה"פשוט" יותר למרות שהוא מקבל גם את הדרשה האחרת בגמרא!