סקר
כמה לומדי דף יומי יש בארץ ובעולם להערכתך?
עד 60,000
60,000-90,000
90,000-120,000
מעל 120,000


 

הרב יוסף שמשי, מחבר תוכנת "גמראור"
עקרונות בכללי הגמרא ובלשונה

הלכה כרשב"ג

שקלים ב ע"ב


תני רשב"ג אומר מצוות הנוהגות באדר שני אינן נוהגות בראשון חוץ מהספד ותענית שהן שווין בזה ובזה
ר' בא ר' ירמיה בשם רב ר' סימון בשם ריב"ל הלכה כרשב"ג
רב הונא רבה דצופרין אמר הנהיג ר"ח בציפורין כהדא דרשב"ג

לא אמר אלא הנהיג הא להלכה לא
אבל לענין שטרות כותבין אדר ראשון ואדר שני סתם ר"י אומר אדר ראשון סתם אדר שני תניין

הברייתא של רשב"ג חולקת על דברי הגמרא בסוגיה הקודמת שכל דיני אדר שני לא נוהגים [= לא תקפים] לגמרי באדר ראשון.
גם בשם "רב" וגם בשם ריב"ל נקבע שהלכה כרשב"ג. לכאורה, פשוט הדבר שהלכה כרשב"ג נגד אמרואים בסוגיה קודמת, ואולי דווקא לא, שהרי אמוראים רשאים לפסוק שלא כתנא מסויים ובעיקר שדינו של רשב"ג שנוי במחלוקת תנאים בברייתא במסכת מגילה דף ו עמוד ב [וקשור למשנה שם].
בכל אופן משמע בסוגייתנו ש"רב הונא רבה" [לפי הפרשנים משמע שמדובר ברב הונא "סתם" שבש"ס] לא ממש פוסק כרשב"ג לגמרי [לא נעסוק בהבחנה שבין "הלכה" ל"הנהיג" - ראה בפרשנים]. וקשה, כיצד רב הונא חולק על "רב" שהיה רבו? אמנם מצינו שתלמידים לפעמים פסקו בניגוד לרבותיהם [והדבר מותר אם לא היה בפניו ואולי אף לאחר מותו של הרב].
ולכן נראה לי לומר שהגמרא מדגישה שרב הונא אמר "הנהיג ר"ח בציפורי". היו חכמים רבים שנקראו בשם "רבי חנינא". ואם מדובר ברבי חנינא מהדור הראשון תלמיד מובהק של רבי יהודה הנשיא הרי שרב הונא בא לומר שרבי חנינא [שלפי סדר הדורות משמע שהיה "חבר" של "רב"] חולק על "רב".
ובוודאי שאם מדובר ברבי חנינא מתקופת התנאים [בציפורי] הרי שרב הונא מסתמך עליו.

לפי זה עד כאן לא ברור אם הלכה לגמרי כרשב"ג. [אם נפרש ש"הנהיג" אין הכוונה לפסיקה מוחלטת כרשב"ג]

בבלי - מסכת מגילה דף ו עמוד ב:

משנה. קראו את המגילה באדר הראשון ונתעברה השנה - קורין אותה באדר שני. אין בין אדר הראשון לאדר השני אלא קריאת המגילה, ומתנות לאביונים.
גמרא. הא לענין סדר פרשיות - זה וזה שוין.
מני מתניתין? לא תנא קמא, ולא רבי אליעזר ברבי יוסי, ולא רבן שמעון בן גמליאל.
דתניא: קראו את המגילה באדר הראשון ונתעברה השנה - קורין אותה באדר השני, שכל מצות שנוהגות בשני נוהגות בראשון חוץ ממקרא מגילה.
רבי אליעזר ברבי יוסי אומר: אין קורין אותה באדר השני, שכל מצות שנוהגות בשני נוהגות בראשון.
רבן שמעון בן גמליאל אומר משום רבי יוסי: אף קורין אותה באדר השני, שכל מצות שנוהגות בשני אין נוהגות בראשון. ושוין בהספד ובתענית שאסורין בזה ובזה. -
רבן שמעון בן גמליאל היינו תנא קמא! -
אמר רב פפא: סדר פרשיות איכא בינייהו. דתנא קמא סבר: לכתחילה בשני, ואי עבוד בראשון - עבוד, בר ממקרא מגילה דאף על גב דקרו בראשון קרו בשני, ורבי אליעזר ברבי יוסי סבר: אפילו מקרא מגילה לכתחילה בראשון. ורבן שמעון בן גמליאל סבר: אפילו סדר פרשיות, אי קרו בראשון - קרו בשני. מני? אי תנא קמא - קשיא מתנות, אי רבי אליעזר ברבי יוסי - קשיא נמי מקרא מגילה. אי רבן שמעון בן גמליאל - קשיא סדר פרשיות! -
לעולם תנא קמא, ותנא מקרא מגילה והוא הדין מתנות לאביונים, דהא בהא תליא.
ואי בעית אימא: לעולם רבן שמעון בן גמליאל היא, ומתניתין חסורי מיחסרא, והכי קתני: אין בין ארבעה עשר שבאדר הראשון לארבעה עשר שבאדר השני אלא מקרא מגילה ומתנות, הא לענין הספד ותענית - זה וזה שוין. ואילו סדר פרשיות לא מיירי.
אמר רבי חייא בר אבין אמר רבי יוחנן: הלכתא כרבן שמעון בן גמליאל שאמר משום רבי יוסי. אמר רבי יוחנן: ושניהם מקרא אחד דרשו: בכל שנה ושנה. רבי אליעזר ברבי יוסי סבר: בכל שנה ושנה, מה כל שנה ושנה אדר הסמוך לשבט - אף כאן אדר הסמוך לשבט, ורבן שמעון בן גמליאל סבר: בכל שנה ושנה, מה כל שנה ושנה אדר הסמוך לניסן - אף כאן אדר הסמוך לניסן. בשלמא רבי אליעזר ברבי יוסי - מסתבר טעמא, דאין מעבירין על המצות, אלא רבן שמעון בן גמליאל מאי טעמא? - אמר רבי טבי: טעמא דרבי שמעון בן גמליאל מסמך גאולה לגאולה עדיף. רבי אלעזר אמר: טעמא דרבן שמעון בן גמליאל מהכא, דכתיב לקים את אגרת הפרים הזאת השנית. ואיצטריך למיכתב

תלמוד בבלי מסכת מגילה דף ז עמוד א

השנית, ואיצטריך למיכתב בכל שנה ושנה, דאי מבכל שנה ושנה, הוה אמינא כי קושין, קא משמע לן: השנית. ואי אשמועינן השנית, הוה אמינא בתחילה בראשון ובשני, קא משמע לן: בכל שנה ושנה. - ורבי אליעזר ברבי יוסי, האי השנית מאי עביד ליה? - מיבעי ליה לכדרב שמואל בר יהודה, דאמר רב שמואל בר יהודה: בתחילה קבעוה בשושן, ולבסוף בכל העולם כולו.

בבבלי נפסק במפורש כרשב"ג וגם ממהלך הסוגיה משמע שדנים הרבה בדברי רשב"ג ולכן כך הלכה. ובכלל הרי יש כלל שהלכה שרשב"ג במשנתנו, וכנראה שאין כלל זה תקף בברייתא ולכן היו צריכים לפסוק כמותו בצורה מפורשת [אולי גם אפשר לומר שהכלל שהלכה כרשב"ג תקפה רק אם אמר דין מעצמו ובסוגייתנו רשב"ג אמר את דינו בשם רבי יוסי - אבל לא יתכן לומר כך, מפני שדווקא בגלל שאמר בשם רבי יוסי יש לפסוק כמותו משום הכלל שהלכה כרבי יוסי בכל מקום]

רמב"ם הלכות מגילה וחנוכה פרק ב הלכה יג:

שני הימים האלו שהן ארבעה עשר וחמשה עשר אסורין ק בהספד ותענית לכל אדם בכל מקום, בין לבני כרכין שהן עושין חמשה עשר בלבד, בין לבני עיירות שהן עושין ארבעה עשר בלבד,
ושני ר הימים אסורין בהספד ותענית ש באדר הראשון ובאדר השני, אנשי כפרים שהקדימו וקראו בשני או בחמישי הסמוך לפורים מותרים בהספד ותענית ביום קריאתן ואסורין בהספד ותענית בשני הימים האלו אף על פי שאין קוראין בהן.

הגהות מיימוניות הלכות מגילה וחנוכה פרק ב הלכה יג:

[ק] במגילת תענית ובפ"ק מייתי לה ויליף טעמא נמי מקרא שמחה אלמא שאסור בהספד משתה אלמא שאסור בתענית וכו' ואמר רב לא נצרכה אלא לאסור של זה בזה ואת של זה בזה וגרסינן בפ' אלו דברים מר בריה דרבינא הוה יתיב כולי שתא בתעניתא בר מעצרתא ומעלי יומא דכפורי ויומא דפוריא, ע"כ:
[ר] תניא רשב"ג אומר מצות שנוהגות באדר השני אין נוהגות באדר הראשון חוץ מן ההספד ותענית ששוין בזה ובזה רבי ברכיה בשם רב ורבי סימון בשם רבי יהושע ור' הונא דציפורי כהדא דרשב"ג הנהיג הלכה.

ה"הגהות מיימוניות מסביר את דברי הרמב"ם שהלכה כרשב"ג על סמך סוגייתנו במסכת שקלים.
ותמוה מאד שלא הוכיח כך מהבבלי לעיל!
ואולי הוא סובר שדברי רב הונא ש"הנהיג רבי חנינא" הכוונה היא להכרעה מוחלטת, והוא מעדיף את הירושלמי על פני הבבלי דווקא בגלל שדינו של רשב"ג הונהג הלכה למעשה ! [למרות המשפט בגמרא: לא אמר אלא הנהיג הא להלכה לא - ראה בפרשנים]

ואילו ה"מגיד משנה" באמת לא מתייחס לירושלמי:
מגיד משנה הלכות מגילה וחנוכה פרק ב הלכה יג:

[יג] שני הימים האלה וכו'. שם פ"ק (דף ה':) לאסור את של זה בזה ששניהם אסורין בכל מקום:
ושני הימים האלו וכו'. משנה שם (דף ו':) אין בין אדר ראשון לאדר השני אלא קריאת המגילה ומתנות לאביונים ובגמ' בלשון אחרון הכי קתני אין בין י"ד של אדר ראשון לי"ד של אדר וכו' הא לענין הספד ותענית זה וזה שוין ובהלכות וכן הלכתא. וכתב רבינו דה"ה לט"ו ופשוט הוא: 



תיכנות: entry
© כל הזכויות שמורות לפורטל הדף היומי | אודות | צור קשר | הוספת תכנים | רשימת תפוצה | הקדשה | תרומות | תנאי שימוש באתר | מפת האתר