הרב יוסף שמשי, מחבר תוכנת "גמראור"
עקרונות בכללי הגמרא ובלשונה

"לימא תיהוי תיובתא"

פסחים קב ע"א

לימא תיהוי תיובתא דרבי יוחנן? -
ולאו מי אותביניה חדא זימנא?
נימא מהא נמי תיהוי תיובתא
אמר לך רבי יוחנן: הוא הדין...
 

1.

הביטוי הראשון "לימא תיהוי תיובתא דרבי יוחנן?" - משמעו בפשטות שהגמרא יודעת שיש תשובה על כך, ולכן לא נקטה בפשטות בביטוי "תיובתא דרבי יוחנן".

2.
הביטוי השני: "ולאו מי אותביניה חדא זימנא?" ["אותביניה חדא זימנא?" - 3 מופעים בש"ס. כולל "אותביניה לר' יוחנן חדא זימנא?"] אולי כוונתו כך, מדוע להתאמץ לחפש קושיה נוספת על רבי יוחנן הרי דבריו כבר נדחו.

3.
הביטוי השלישי: "נימא מהא נמי תיהוי תיובתא" מהווה תשובה, שאולי נאמר שגם מכאן קשה על רבי יוחנן.

4.
השלב השלישי קצת קשה. הרי הוא לא עונה ממש על השאלה בשלב השני. לכן מוסיף הרשב"ם:

רשב"ם:

נימא תיהוי תיובתא נמי מהא. שאם יבא אדם ויתרץ להך קמייתא או ישבש אותה על ידי ברייתות אחרות נותביה מהך:

מדבריו משמע, שלמעשה הגמרא מסבירה, שייתכן שהברייתא הראשונה שממנה דחו את דברי רבי יוחנן איננה מוסמכת לגמרי. הוא מדגיש שבאופן עקרוני [או אולי הסוגיה רומזת שאמנם יש תרוץ אפשרי על הקושיה מהברייתא הראשונה] ניתן היה לתרץ את הקושיה מהברייתא הראשונה. או שיבוא מישהו ויטען שהיא משובשת.

4.1
הנקודה השניה לא ברורה. משמע ממנה, שיכול לבוא אמורא [באיזה דור?] ויטען שהיא משובשת. כנראה, שיש לומר, שאמוראים [בכל דור?] החזיקו ברשותם נוסחאות שונות של ברייתות, ואז יכול האמורא להוכיח מברייתא יותר ברורה או מכמה ברייתות שברשותו, שברייתא אחרת היא משובשת.

5.
בכל זאת קצת קשה שהרי מצינו בש"ס פעמים רבות שהגמרא מקשה על אמורא מכמה מקורות ושם לא שואלים מה שנשאל כאן "ולאו מי אותביניה חדא זימנא?"

6.
של"ה - כללי התלמוד (ט) כלל אלף:

קעו. לפעמים המקשן מקשה כמה קושיות בפעם אחת, ואומר 'ועוד' או 'ותו'. ולפעמים אינו מקשה רק קושיא אחת, אף שיש לו להקשות. טעמו של דבר, כי כאשר ראה המקשן שהקושיא הראשונה יש עליה איזה דחייה, אז מקשה ביותר, והוא כדרך דלפעמים מתיב תלמודא אאמורא, ואף על גב דכבר נשאר בתיובתא, ופריך ולאו מי אותביניה חדא זימנא, ומשני נימא מהא נמי תיובתא. ופירש רש"י (יבמות מא ב ד"ה לימא) ונפקא מינה דאי מיתרצא קמייתא תקום הא. אבל כשרואה המקשן שהקושיא הראשונה חזקה מספקת לבטל סברה שכנגדה, אז לא יחוש להרבות בקושיות ללא צורך.

מדבריו [מדברי רש"י על מסכת יבמות דף מא עמוד ב] משמע כהסבר הראשון של הרשב"ם בסוגייתנו.

רש"י מסכת יבמות דף מא עמוד ב:

לימא מהא נמי תיהוי תיובתא - ונפקא מינה דאי מיתרצא קמייתא תיקום הך.

ואמנם כאן הגמרא מיישבת דווקא את הקושיה השניה על רבי יוחנן.