רבי יוחנן בן ברוקה
פסחים פב ע"א
"נטמאו הבעלים או שמתו - תעובר צורתו וישרף בששה עשר.
רבי יוחנן בן ברוקה אומר: אף זה ישרף מיד, לפי שאין לו אוכלין".
רבי יוחנן בן ברוקה וחכמים נחלקו בסברות דומות גם במשנה נוספת, במסכת יבמות דף סה ע"ב:
"האיש מצווה על פריה ורביה, אבל לא האשה; רבי יוחנן בן ברוקה אומר, על שניהם הוא אומר: (בראשית א, כח) וַיְבָרֶךְ אֹתָם אֱלֹהִים וַיֹּאמֶר לָהֶם אֱלֹהִים פְּרוּ וּרְבוּ".
דעת חכמים שהבשר נשרף מיד רק אם נפסל בגופו, ואסור לשורפו אם נפסל לאכילה רק מחמת פסול בגופו של דבר אחר. כמו כן סוברים חכמים שרק האיש חייב בפריה ורביה, ואילו האשה נחשבת לגוף אחר.
ואילו דעת רבי יוחנן בן ברוקה שלא נכון להביט רק באופן צר, ההבחנה צריכה להעשות במכלול השלם כולו. לכן בכלל חפצי המצוה כלול כל גורם שבלעדיו לא ניתן לקיים את המצוה. ובשר שאין לו אוכלין כבר מנוי וגמור שנפסלה אכילתו, כאילו נפסל גופו. וכמו כן, אין האיש יכול לקיים פריה ורביה לבדו, לכן בהכרח שגם האשה בכלל דברי הברכה והמצוה: פרו ורבו".
