בשחיטה השבתני
פסחים סט ע"א
"אמר לו רבי אליעזר: עקיבא, בשחיטה השבתני - בשחיטה תהא מיתתו".
וכך היה, שאמרו במסכת ברכות דף סא ע"ב: "בשעה שהוציאו את רבי עקיבא להריגה זמן קריאת שמע היה, והיו סורקים את בשרו במסרקות של ברזל". שכן "קללת חכם אפילו בחנם היא באה".
ובמסכת סנהדרין דף סח ע"א תניא: "כשחלה רבי אליעזר נכנסו רבי עקיבא וחביריו לבקרו... אמר להם: למה באתם? - אמרו לו: ללמוד תורה באנו. אמר להם: ועד עכשיו למה לא באתם? אמרו לו: לא היה לנו פנאי. אמר להן: תמיה אני אם ימותו מיתת עצמן. אמר לו רבי עקיבא: שלי מהו? אמר לו: שלך קשה משלהן [מפני שלבך פתוח כאולם, ואילו שמשתני היית למד תורה הרבה. רש"י]".
על מה אם כן נענש רבי עקיבא, על שלא נהג כבוד כראוי ברבי אליעזר כדברי סוגייתנו? והיה זה במשאו ומתנו הראשון עם רבי אליעזר, כדברי הירושלמי. או על שלא הרבה לעסוק בתורה בפניו כנדרש, כפי שהוכיחו רבי אליעזר בשעת פרידתם? הכיצד מענישו רבי אליעזר לפני מותו על ביטולו, אם עונשו כבר היה קצוב משכבר הימים על דבר אחר?
ועוד, שהדברים סותרים. שכן רבי אליעזר עצמו אמר במסכת אבות פרק ב משנה י, שמצד אחד – הֱוֵי מִתְחַמֵּם כְּנֶגֶד אוּרָן שֶׁל חֲכָמִים. אך מצד שני – וֶהֱוֵי זָהִיר בְּגַחַלְתָּן שֶׁלֹּא תִכָּוֶה, שֶׁנְּשִׁיכָתָן נְשִׁיכַת שׁוּעָל, וַעֲקִיצָתָן עֲקִיצַת עַקְרָב, וּלְחִישָׁתָן לְחִישַׁת שָׂרָף, וְכָל דִּבְרֵיהֶם כְּגַחֲלֵי אֵשׁ. משום מה איפוא נכווה רבי עקיבא, האם משום שלא נתקרב דיו לרבו, או דוקא משום שהגיס לבו לקרוב יתר על המידה.
אלא ששני החטאים ענינם אחד, שלא נהג כבוד כראוי ברבו. אם בזלזולו בעת דברו עמו, ואם בכך שלא החשיב מספיק את התורה שיוכל ללמוד מפיו ולא הקביל דיו פני רבו.
ועוד, שיש הפרש בין שני העונשים. שאמנם כבר נגזר דינו לשחיטה, אך לא באופן החמור מכל. ורק במניעת תלמודו נענש במיתה הקשה משל כולם – במסרקות של ברזל.
ובמסכת שמחות פרק ח הלכה ט אמרו:
"וכשנהרג רבי עקיבא בקיסרין באתה שמועה אצל רבי יהודה בן בבא ואצל רבי חנינא בן תרדיון, עמדו וחגרו את מתניהם שקים, ואמרו אחינו ישראל שמעונו, לא נהרג רבי עקיבא על הגזל, ולא על שלא עמל בתורה בכל כחו, לא נהרג רבי עקיבא אלא למופת, שנאמר והיה יחזקאל לכם למופת ככל אשר עשה תעשו בבואה וידעתם כי אני ה' אלהים".
ואין בזה סתירה לדברי הגמרות, כי לא נהרג רבי עקיבא אלא למופת – ללמד עד היכן מידתו של הקדוש ברוך הוא שמדקדק עם סביביו כחוט השערה, ומעניש את צדיקיו במלא חומר הדין על מעשים שאצל אחרים למצוות ייחשבו.
