מאת: הרב יהודה קוק
מחבר ספר "נופת צופים"
אם התורה ניתנה באש לבנה ע"ג אש שחורה
שקלים טז ע"ב
ר' פנחס בשם רשב"ל התורה שנתן לו הקב"ה למשה נתנה לו אש לבנה חרותה באש שחורה, היא אש, מובללת באש, חצובה מאש, ונתונה מאש דכ' מימינו אש דת למו. וכ' בקה"ע אש לבנה, הם האותיות, חקוקים ע"ג אש שחורה והיינו כתב ליבונאה, א"נ בהיפך והוא ככתב שלנו וכו', ע"ש. והיינו דבפ"א ס"ל דהאותיות היו באש "לבנה" ומסביב היה באש "שחורה", ובפ"ב ס"ל דהוי איפכא דהאותיות היו באש "שחורה" וככתב וס"ת שלנו שכותבים עם דיו שחור ע"ג נייר לבן.
אולם נראה דצ"ל כפ"ב דהאותיות היו שחורות וכדכ' חרותה באש שחורה והיינו האותיות ע"ג אש לבנה, ודו"ק. וכן יעוי' במדרש רבה שה"ש עה"פ קוצותיו תלתלים שחורות כעורב (פרשה ה' אות יא') שכ' שחורות כעורב, אלו האותיות. והיינו דהיתה באש "שחורה" ע"ג אש "לבנה", וכן יעו"ש אח"כ (בסק"ו) שכ' דאר"ש בן לקיש תורה שנתן הקב"ה היתה עורה של אש לבנה וכתובה באש שחורה, היא אש וחצובה מאש וכו', ע"כ יעו"ש. והוא כדאמר רשב"ל אף הכא. וכן יעוי' בדב"ר (פרשה ג' אות יב') דאמר ר"ל דהתורה שנתנה למשה עורה של אש לבנה וכתובה באש שחורה וחתומה באש, יעו"ש. ומבואר כנ"ל, וכפ"ב דהקה"ע. וצ"ע בפ"א דבי' דהוי איפכא שכתובה באש "לבנה" וכו', הא במ"ר שם מבואר להדיא דס"ל לרשב"ל דנכתבה באש לבנה וכו', וע"כ דזהו דארשב"ל אף הכא, וכמדוייק בל' דהיתה חרותה באש שחורה, וצ"ע.
וכן יעוי' ברש"י בפ"ד דפסחים (נד.) בד"ה ראשית דרכו וכו' שכ' דהכתב של הלוחות מתחילה הוי באש שחורה ע"ג לבנה, וכ"כ רש"י בר"פ וזה"ב (לג', ב') עה"פ מימינו אש דת למו שהיתה כתובה באש שחורה ע"ג לבנה, וכ"כ רש"י בשה"ש (פ"ה פ"ט) עה"פ שחורות כעורב וגו' שהיתה כתובה באש שחורה וכו' ע"ש, וכש"נ הכא ובמ"ר שם, וכפ"ב דהקה"ע.
