הרב יוסף שמשי, מחבר תוכנת "גמראור"
עקרונות בכללי הגמרא ובלשונה

"מסייע"; "תניא נמי הכי"

פסחים סז ע"ב

אמר מר: זב וכל זב - לרבות בעל קרי. 
מסייע ליה לרבי יוחנן, דאמר רבי יוחנן: מחילות לא נתקדשו, ובעל קרי משתלח חוץ לשתי מחנות. 
מיתיבי: בעל קרי כמגע שרץ. מאי לאו - למחנותם! - לא, לטומאתם. - לטומאתם? - האי טומאת ערב כתיב ביה, והאי טומאת ערב כתיב ביה! אלא לאו - למחנותם! - לא, לעולם לטומאתם. והא קמשמע לן: דבעל קרי כמגע שרץ, מה מגע שרץ מטמא באונס - אף בעל קרי מטמא באונס. - 
מיתיבי...

1.
הגמרא בתחילה מביאה סיוע לדינו של רבי יוחנן מדברי רבי שמעון בברייתא.

2.
אחר כך הגמרא מקשה עליו ממשנה... ונשאלת השאלה, הרי יש הוכחה לרבי יוחנן מדברי רבי שמעון בברייתא, ואם כן כיצד מקשים עליו ממשנה!

3.
אלא, שאותה משנה היא "סתם משנה" ורבי יוחנן הרי קבע כלל שהלכה כסתם משנה, ולכן קשה עליו [ראה "מתיבתא", הערה כד]. אם אמנם הקושיה היתה מברייתא אזי רבי יוחנן היה יכול לומר שדעתו היא כרבי שמעון. [קטע זה "דומה קצת" לקטע הקודם שהבאנו מדברי ה"כסף משנה"]

4.
הערה נוספת: מדוע הגמרא משתמשת בביטוי "מסייע" ולא בביטוי "תניא נמי הכי".

5.
הסבר:

5.1
כשאין מחלוקת בין אמוראים ומובאת דעת אמורא יחיד בלבד, וגם מוצאים הוכחה לדברי האמורא, מתאים הביטוי "מסייע..."
ואילו כשיש מחלוקת אמוראים בדין מסויים, והגמרא רוצה להביא הוכחה מברייתא לאחד מההאמוראים, אזי הביטוי הוא: "תניא כוותיה".

5.2
הבדל נוסף הוא: הביטוי "תניא נמי הכי" מובא תמיד אחרי דיון בדברי אמוראים, ואילו הביטוי "מסייע" - כבסוגייתנו - מובא לפני הדיון בדברי האמורא.

6.
רמב"ם הלכות בית הבחירה פרק ו הלכה ט:

המחילות הפתוחות לעזרה קודש והפתוחות להר הבית חול, החלונות ועובי החומה כלפנים בין לאכילת קדשי קדשים בין לטומאה. +/השגת הראב"ד/ ועובי החומה כלפנים. א"א אך אלו בששוים לקרקע העזרה ומשכחת להו בבר שורא.+

בפשטות, הרמב"ם פוסק כרבי יוחנן שהמחילות לא נתקדשו [ורבו הפרשנויות בעניין זה], ומשמע אולי שהביטוי "מסייע..." מוכיח שכך פוסק עורך הגמרא.