פנינים
הרב אברהם מרדכי וינשטוק
פורסם ב"המבשר תורני"
"שבח הוא לבני אהרן"
שבחו של אתרוג המנומר מרוב משמוש הידיים
פסחים סה ע"ב
כתב החתם סופר (סוכה לו, א), על פי מאמר זה, וז"ל: "והנה אתרוג המנומר או נקלף ונעשה כמנומר בשנים ושלשה מקומות, דמשמע דפסול משום הדר אפילו בשארי יומי - להפוסלים הדר כל ז', מכל מקום נראה לי דרוב פעמים על ידי משמוש היד ורוב הנענועים נולדו בו נימורים נימורים, וגם נקלף קצת מקומות מהעור העליון הקליפה החיצונה, ונעשה מקומות כמנומר, ומי יודע אם הוא ממראה האתרוג, וכן משמע לעיל (סוכה) ל"ה ע"ב פירש"י ד"ה מפני שמפסידה קליפתה החיצונה נמאסת במשמוש הידים ע"ש, ואי אפשר שיהיה כל פעם מראה אתרוג באותו הכתמים והבהרות שנולדו מזיעת הידים, נראה לי דהוה הדר, כיון שבאו על ידי מצותו זהו הודו והדרו, וקצת ראיה לזה מפסחים ס"ה ע"ב 'שבח הוא לזרעו של אהרן שילכו עד ארכבותיהם בדם ע"ש. ובודאי בעלמא כיוצא בזה הוה 'הקריבהו נא לפחתיך', והכא זהו הדרו, וה"נ דכוותיה, כנלע"ד דרוב פעמים בחולו של מועד כבר נעשה כעין מנומר ממשמוש היד, ומכל מקום כשר, וכעין גרדומים דאתו משירי מצוה, וכעין מים משירי טהרה".
ובשו"ת ציץ אליעזר (ט, לב) בתשובה להגאון ר"י וועלץ העתיק דברי החתם סופר אלו, והוסיף: "העתקתי את דבריו כי הוא חידוש גדול בהלכה, ונדמה שלא מרגישים בו מכיון שזה נמצא בפירושיו ולא בתשובותיו, והוא נחוץ מאד למעשה, כי עינינו הרואות בהרבה פעמים שנעשה האתרוג בכנ"ל בימי החג, ולא פעם הלב נרתע מזה ודואגים ונאנחים אם אפשר לצאת עוד בזה ידי חובה, ומחפשים בצער לקחת לצאת באתרוג חבירו. וכבר כתב המבי"ט (ג, מט) דטוב לצאת ידי חובה באתרוג שהוא קנוי בממונו מלרדוף אחר שאינו שלו וצריך שחבירו יקנהו לו במתנה ואולי אינו גומר בלבו להקנותו ונמצא שאינו יוצא ידי חובת נטילת לולב ואתרוג" ע"ש, אבל לפי הוראת החתם סופר הנ"ל אין מקום לחששא בזה, ואין צורך לחזר אחר אתרוג של חבירו".
