מאת: הרב יהודה קוק
מחבר ספר "נופת צופים"
אם מותר לקרוא לאביו בשמו
פסחים קיב ע"א
חמשה דברים צוה ר"ע את רשב"י כשהיה חבוש בבית האסורין וכו' א"ל רשב"י אם אין אתה מלמדני תורה אני אומר ליוחאי אבא ומוסרך למלכות וכו'.
וצ"ע כיצד א"ל רשב"י כדברים הללו שאל"כ "ימסרהו למלכות" דאטו הותר לו לדבר כן שלא בדרך ארץ וביותר לעשות כן ובפרט לרבו המובהק ר"ע. וכן יל"ע כיצד הזכיר שם אביו "יוחאי" דיעוי' בפ"ק דקידושין (לא:) דת"ר חכם משנה שם אביו ושם רבו וכו', ופירש"י דחכם הדורש דרשה ברבים ולוחש לתורגמן והוא משמיע, משנה שם אביו ושם רבו אם בא לומר דבר הלכה שאמר אביו או רבו לוחש לתורגמן כך אמר "אבא מורי" וכו', עכ"ל יעו"ש. וכן יעוי' ברמב"ם בפ"ו דממרים ה"ג שכ' איזהו מורא לא עומד במקומו וכו' ולא יקרא לו בשמו לא בחייו ולא במותו אלא אומר אבא מורי וכו' יעו"ש, וא"כ צ"ע בדאמר רשב"י לשם אביו ולא הקדים לומר "אבא מורי" יוחאי. ודוחק לומר דהוי פלוגתא ולא ס"ל לרשב"י כהתנא דהברייתא הנ"ל דצריך לשנות שם אביו.
וע"כ נר' בזה, דלאו דוקא דבעינן למימר "אבא מורי" אלא העיקר שיקדים לומר לשמו תואר כבוד וכגון שיאמר "אבא" או "רב" וכיו"ב, וכן לאו דוקא דבעי למימר לזה לפני הזכרת שמו אלא אף אחר הזכרתו ג"כ מותר, דהא כ' בברייתא הנ"ל בקידושין דחכם "משנה" שם אביו, וא"כ אף כשמזכיר איזה שהוא תואר כבוד לפני שמו או לאחריו ג"כ נחשב דשינה שם אביו ולא הזכירו כאחד האדם, ובזה אתי שפיר. דבעובדא הכא אצל רשב"י אכן אמר יוחאי אבא.
וה"נ ס"ל כדברים האלה לאדונינו הגר"א ז"ל. דיעו"ש בשו"ע יור"ד (סי' רמב' סט"ו) שכ' דאסור לתלמיד לקרות לרבו בשמו וכו', וע"ז כ' הרמ"א דכ"ז דוקא כשאינו מזכיר רק שמו לבד, אבל מותר לומר ר' מורי פלוני, ע"כ. ויעו"ש בבי' הגר"א (ס"ק ל"ו) שכ' בזה"ל, רש"י וכו', וכן באביו כשאמר "אבא" מותר כמש"כ בכמה מקומות אבא חלפתא, ליוחאי אבא (פסחים קיב.) יוחאי אבא (מעילה יז:), לינאי אבא (גיטין יד:) וכיוצא, עכ"ל אדונינו ז"ל יעו"ש. וא"כ מבואר להדיא כש"נ דאף בזה מותר ואפי' כשמוסיף לתואר אח"כ, דמדהוכיחו מהגמ' הנ"ל ע"כ דס"ל דאף כשמזכירו אח"כ מותר ולא רק כשמזכירו לפני שם אביו, וכש"כ בס"ד. וכן יעו"ש בחידושי "יד אברהם" שכ' דנר' דאף "רב" פלוני שרי, וכמוכח בברכות (סב.), וה"ה באב דשרי כנ"ל, ובזה א"ש בדאי' בברכות (ה.), (מח.) דא"ר אבא בריה דרחב"א הכי אמר רחב"א וכו', עכ"ד ע"ש, והוא כש"נ.
