מעט מאורו של הדף היומי
הרב יהודה זולדן

מזיק בעת קיום מצוה - חנוכה ופורים

כשאדם הניח נרותיו בפתח ביתו, והאש הזיקה רכוש או גוף, אותו אדם יהיה חייב. "רבי יהודה אומר: בנר חנוכה פטור", הטעם: "מפני שהוא רשות מצווה" (בבא קמא ל ע"א), והכל יודעים שבימי חנוכה יש להיזהר. חכמים חולקים, ולדבריהם בעל המנורה יהיה חייב (תוספתא בבא קמא [ליברמן] ו, כח). הם משווים את המזיק בנר חנוכה לאותם המקימים סוכות ברשות הרבים בחג סוכות ועובר אורח ניזוק מהסוכה, שהדין הוא שחייב. לדבריהם, העובדה שחובה להעמיד את המנורה ברשות הרבים, איננה שונה מהאפשרות להעמיד סוכה ברשות הרבים, בשניהם יהיה חייב. לדברי הרשב"א (בבא קמא, כאן) ר' יהודה מסכים לדברי חכמים בסוכה, מפני שמיקום הסוכה ברשות הרבים איננו מהותי באופן קיום המצווה, בשונה מנרות חנוכה אותם יש למקם בפתח הפונה לרשות הרבים. הלכה כחכמים, מפני ש"היה לו לישב ולשמור" (רמב"ם הל' נזקי ממון יד, יג).
דיון דומה באשר למזיק את חברו בגופו, בשעת שמחה: "אותן בחורים שרוכבים בסוסים לקראת חתן ונלחמים זה עם זה וקורעין בגדו של חבירו או מקלקל לו סוסו שהן פטורין, שכך נהגו מחמת שמחת חתן" (סוכה מה ע"א תוס' ד"ה מיד). דברים אילו משמשים מקור לשתי הלכות בהלכות פורים: "יש אומרים דאם הזיק אחד את חבירו מכח שמחת פורים, פטור מלשלם" (שולחן ערוך אורח חיים סימן תרצה, ב). "בני אדם החוטפים זה מזה דרך שמחה, אין בזה משום לא תגזול (ויקרא יט, יג) ונהגו כך, ובלבד שלא יעשו דבר שלא כהוגן על פי טובי העיר" (שולחן ערוך אורח חיים סימן תרצו, ח).
בשונה מנר חנוכה, בשמחת פורים בני אדם מוחלים מראש על נזקים הדדיים, ובלבד שהדבר נעשה בשגגה וללא כל כונת זדון, וכשהנזק קטן (משנה ברורה סימן תרצה ס"ק יג). הלכות פורים אילו תואמות את ההלכה, לפיה מי שרץ בערב שבת ברשות הרבים פטור אם הזיק, מפני שהכל ממהרים ומוחלים זה לזה, ובלבד שהזיק בשוגג (בבא קמא לב ע"א).