סקר
בבא מציעא - הפרק הקשה במסכת:







 

אכילת מצה שמורה בפסח / הרב עקיבא כהנא

פורסם בעלון השבועי חמדת ימים - ארץ חמדה

פסחים מ ע"א


הגמרא דנה (פסחים מ ע"א) איזה שימור צריך לעשות על מנת לקיים את הציווי 'ושמרתם את המצות' (שהרמב"ם חו"מ א, ח כתב שהוא מדרבנן). והביאה שדעת רבא שאין צריך שימור אלא משעת לישה ואילך, והקשו עליו, וכתבה הגמרא שרבא אמר לאנשים שקושרים את העומרים לעשות שימור לשם מצה.

ופסק רמב"ם (חו"מ ה, ט) ש"צריך אדם ליזהר בדגן שאוכל ממנו בפסח שלא יבוא עליו מים אחר שנקצר עד שלא יהיה בו שום חמוץ". וכשיטת רי"ף (יב ע"א) שפסק כשיטת רבא בסוף הסוגיא שצריך שמירה מהקצירה ואילך.

אמנם הרא"ש (ב, כו) פסק כדברי רבא תחילת הסוגיא, וכתב שמה שאמר רבא לשמור משעת קצירה זה חומרא בעלמא, ומהדין אין חיוב לשמור כלל משעת קצירה, גם לצורך הכזית הראשון שיוצאים בו ידי חובה.

כמו כן כתב המגיד משנה (על הרמב"ם שם) שלמרות שלכתחילה צריך לשמור את כל המצות משעת הקצירה, אינו מעכב אלא בלילה הראשון במצה שיוצא בה ידי חובה. אמנם בית יוסף כתב בשם כמה ראשונים שאין צורך לשמור כלל את מה שמכין לשאר הימים, שהרי כמו שכתבה הגמרא 'בציקות של נוכרים ממלא את כריסו מהם', כלומר, מותר לאכול מהם, למרות שלא שומרו לשם מצה אם ידוע שלא התחמצו. וכ"כ הגהות מיימוניות שאין שום צורך לשמור את המצה שמכינים עבור הימים האחרים.

לפי"ז שו"ע (אורח חיים תנג, ד) פסק שכל הדין שטוב להחמיר משעת הקצירה הוא רק במצות שיוצאים בהם ידי חובה ולא במצות אחרות. ומשמע ממנו שאפילו בכזית של המצווה יוצאים במצה שאינה שמורה משעת קצירה אלא משעת לישה אם זה מה שיש לו. ופר"ח אומר שלדעתו ברור שלא יוצאים ידי חובה כלל במצה שאינה שמורה בכזית הראשון. וביאור הלכה (ד"ה טוב לשומרן) כותב שלכתחילה טוב להחמיר כדעתו של הפרי חדש, אולם בשאר הימים כלל לא כתב שו"ע שצריך.

ומ"מ שערי תשובה (ח) מביא כמה דעות האם אדם שנוהג כל הפסח לאכול רק מצות מחיטה שמורה אם צריך התרה למנהג או שזה חומרא יתירה, ומצדד שזו חומרא יתירה (וכן פסק גם הפרי חדש עצמו בסימן תצו סק"ב). אמנם ערוך השולחן (תנג, כ – כג) ביאר שהסיבה לאכילת מצה שמורה לדעת הרי"ף והרמב"ם היא לא מצד שימור לשם מצות מצה, אלא שימור מחמץ, וראייה היא שהרמב"ם לא הזכיר כלל בהלכות שכתב שצריך שימור למצווה, לא כתב כלל שכוונתו לצורך הלילה הראשון, אלא כתב המצה שאוכל בפסח. ונמצא שלפי שיטתו של ערוך השולחן מצוות שימור לדעת הרמב"ם והרי"ף היא מעיקר הדין לכל ימי הפסח משעת הקצירה, בוודאי שלפי שיטתו מי שרוצה לשנות צריך התרה למנהג הזה.

ועי' בתשובת במראה הבזק ד, נב, אם ניתן בימינו לסמוך על דברי שו"ע ולהכין מצות מקמח שקונים בשוק, או שיש לחשוש שבתהליך הרטבת החיטים שעושים קודם לטחינה החיטים כבר החמיצו.

תגובות

הוספת תגובה

(לא יפורסם באתר)
* (לצורך זיהוי אנושי)
תכנות: entry
© כל הזכויות שמורות לפורטל הדף היומי | אודות | צור קשר | הוספת תכנים | רשימת תפוצה | הקדשה | תרומות | תנאי שימוש באתר | מפת האתר