פנינים
הרב אברהם מרדכי וינשטוק
פורסם ב"המבשר תורני"
"שמעון העמסוני היה דורש כל אתים שבתורה, כיון שהגיע לאת ה' אלקיך פירש. עד שבא רבי עקיבא ולימד את ה' אלוקיך תירא לרבות תלמידי חכמים"
פסחים כב ע"ב
בספר 'תשואות חן' להרה"ק ר' גדליה מליניץ בסוף הספר הביא מהגאון רבי נפתלי כץ בעל 'סמיכת' חכמים בענין עשרה הרוגי מלכות דאיתא בכתבי האריז"ל כי חז"ל אמרו שהשבטים לא היו רק ט' וצרפו השכינה עמהם שיהי' עשרה, וכיון שרבי עקיבא הי' בן גרים הוא היה מכוון כנגד השכינה.
והגאון הנ"ל הוסיף טעם לשבח בזה ששמעון העמסוני פירש כשהגיע לאת ה' אלקיך תירא, ורבי עקיבא דרש מזה לרבות תלמידי חכמים. שכיון שהוא דרש דרשה זאת שתלמידי חכמים התרבו מאת ה' אלקיך תירא, לכן זכה הוא להיות תחת השכינה, והיינו שמצד שורש נשמתו שהי' מתחת כנפי השכינה ששם הוא משכן נפש הגרים, כן הי' לימוד תורתו ודרשתו באופן כזה.
וב'ישמח משה' (פרשת כי תשא) הביא בשם הגאון הקדוש רבי שמשון מאוסטרופוליא הי"ד לפרש על פי זה את לשון הפסוק "וכל מעשר בקר וצאן" אלו עשרה הרוגי מלכות, "כל אשר יעבור תחת השבט", כל א' מהם הי' תחת ובמקום א' מהשבטים לכפר על חטא מכירת יוסף, "העשירי יהי' קודש לה'", והעשירי מהם והוא רבי עקיבא יהי' קדש לה' ב- מקום השכינה שהצטרפה עמהם. וזהו מה שאמרו אצל מיתת רבי עקיבא יצתה נשמתו "באחד" כלומר במקום האחד יחידו של עולם.
*
הכתב סופר (פרשת קרח) כתב שנראה לבאר על דרך צחות שודאי גם שמעון העמסוני ידע שראוי לירא מתלמידי חכמים, אלא שלא עלה על לבו שיהא צורך ריבוי לזה, שכן פשוט ומובן לכל הוא מאחר שכל ימיהם של תלמידי חכמים מוקדשים לה'. אבל רבי עקיבא שהיה בתחילתו עם הארץ, ואמר (לקמן מט, ב) כשהייתי עם הארץ אמרתי מי יתן לי תלמיד חכם ואנשכנו כחמור - ידע שיש צורך בפסוק מיוחד לרבות תלמידי חכמים.
