ווער קען זיין א שליח ציבור אויף מוסף / הרב פנחס וויליגער
שקלים ג ע"ב
מסכת שקלים (דף ג' ע"ב) תנן בעשרים וחמשה ישבו במקדש משישבו התחילו למשכן, את מי ממשכנין לוים וישראלים גרים ועבדים משוחררים, אבל לא נשים ועבדים וקטנים, בהא דאין ממשכנין את הקטנים מבאר הרע"ב שם אפילו הביא שתי שערות, כל שהוא פחות מבן עשרים אין ממשכנין, וכ"כ התפארת ישראל בכל שהוא פחות מכן עשרים קרוי קטן ואפילו הביא ב' שערות.
תוס' אין מסכת ברכות (דף כ"ו ע"א) שרייבט אז תפלת שמו"ע פון מוסף איז נאר אלץ ונשלמה פרים שפתינו, ומשום כך אין לה תשלומן דעבר זמנו בטל קרבנו, איצט איז די שאלה צו פחות מבן עשרים קען צו גיין דאווענען פאר'ן עמוד תפילת מוסף, אויב ער איז ניט מחוייב אין שקלים האט ער דאך ניט קיין שייכות מיט א קרבן מוסף אויב אזוי זאל ער ניט קענען מוציא זיין אחרים ידי חובתם.
און שו"ת שערי דעה (ח"א ס' ז') שטייט בפירוש דלכתחילה יש להיזהר שלא להוריד בתפילת המוספין לפני התיבה פחות מבן עשרים, ומהא טעמא נשים פטורות מזה אזוי אויך פסק'נט רע"א אין חידושי ר"ע איגר או"ח (ס' קנ"ו) דנשים פטורות מתפלת מוסף אין נאמען פון שו"ת בשמים ראש המיוחס להרא"ש (ס' פ"ט), און אזוי פסק'נט ער אויך אין שו"ת רע"א (ס' ט') עיי"ש, אויך די תורה תמימה (פ' כי תשא) שרייבט אין לאיש פחות מבן עשרים שנה לעבור לפני התיבה בתפילת המוספין להוציא את הציבור והוא דבר חידוש ונפלא מאוד וצ"ע רב עכ"ל. ומשולש בכתובים בס' חינא דחיי (ס' פ"ח) דאין לו לפחות מבן עשרים לעבור לפני התיבה לתפילת מוספין להודיע אחרים כדי לצאת ידי כל הדיעות, ורק אם עבור אין מורידין אותו עיי"ש.
כדי צו פארענטפערן די מנהג אז מען לאט יא פחות מבן עשרים זיין א שליח ציבור, וועלען מיר מקדים זיין וואס די גרויסע גאון הרה"ג ר' שלמה הכהן מווילנא זצ"ל ברענגט אין זיין ספר שו"ת בנין שלמה אופן קשיא פונעם מגן אברהם נשאלתי למה כתב הטור והרב ב"י בשו"ע לומר פרשת עולה ואח"כ פרשת וחטאת והלא קיימ"ל במס' זבחים (דף ד' ע"א) דחטאת קודם לעולה, ברענגט ער פון הגאון החסיד מורינו רפאל הכהן אב"ד דק"ק האמבורג זצ"ל בעל דעת קדושים, אז די גמרא זאגט אין מסכת פסחים (דף נ"ט ע"ב) דכל כמה דכהנים לא אכלו בשר, בעלים לא נתכפרו דתניא ואכלו אותם אשר כפר בהם מלמד שבכהנים אוכלים ובעלים מתכפרין קומט אויס אז די אכילת הקרבנות איז א חלק פונעם כפרה, וזהו פשוט דהאמירה אינו נחשב כאילו אכלי הכהנים, וויבאלד די כהנים ווערען ניט זאט דורכן אמירת הקרבנות, און דערפאר זאגען די פרשת החטאת אינו מכפר כפרה גמורה כמו חטאת בפועל, וועגען דעם האט מען מתקן געווען צוזאגען פרשת העולה פאר'ן פרשת החטאת, ווייל עס איז כליל לה' אין מיט דעם פשט איז ער מסביר די נוסח וואס מיר זאגען ימים נוראים ותערב לפניך עתירתנו אנא רחום וכו' השם שכינתך לציון עירך וסדר העבודה לירושלים, וואס איז די לשון וסדר העבודה, היינט איז בכלל ניט דא קיין עבודה, וואלט באדארפן צו שטיין והעבודה לירושלים, נאר פשט איז אזוי אין אנהייב בעטען מיר ותערב לפניך עתירתנו כעולה וכקרבן אז די תפילת פון די עבודת הקרבנות זאלען נתקבל ווערען אבער אפילו מיר זענען מקריב דורך ונשלמה פרים שפתינו פעלט אבער די סדר פון די קרבנות ווייל מיר זאגען דאך אלץ די קרבן עולה פאר'ן קרבן חטאת, און אין די בית המקדש איז דאך געווען להיפך ערשט האט מען מקריב געווען די חטאת אין דערנאך די עולה דערפאר בעטען מיר השב לציון ערך וואס יאמלאט וועט טאקע וסדר העבודה וועל מען מקריב זיין די קרבנות אויפן ריכטיגן סדר, אזוי ברענגט די בנין שלמה דעם פשט אין נאמען פונעם דעם קדושים אין שרייבט דכעין זה תמצא בהקדמה לשו"ת תשובה מאהבה. לפי"ז קומט אויס אז ביי די תפילת מוספין פון ר"ח ומועדים וימים נוראים וואס צום ערשטע דעמאנט מען די עולה אין דערנאך ווען מען זאגט ומנחתם ונסכיהם ענדיגט מען ושעיר לכפר, קומט אויס איז דאס ניט ממש דומה לקרבנות פונעם בית המקדדש קען א פחות מבן עשרים זיין די שליח ציבור, אבער יו"ט סוכות וואס מען האט מקריב געווען די עולה פאר'ן חטאת ווי די גמרא דרשנ'ט דכתיב בהו כמשפט וכמשפטים און אויך לגבי שבת וואס שבת איז מען נאר מקרבי עולות איז די תפילת מוסף דומה ממש צו די קרבנות פונעם בית המקדש וואלט מען אפשר יא גדרפט מקפיד זיין צו די שיטות וואס האלטן אז מען זאל ניט צושיקען א פחות מבן עשרים לתפילת מוסף אלף שליח ציבור.
אבער למעשה איז די גאנצע ענין ניט אזוי פשוט ווייל הרה"ג ר' יצחק שמעלקיש אין שו"ת בית יצחק (או"ח ס' י"ז אות ב') אין הרה"ג יצחק אלחנן אין ספר באר יצחק (או"ח ס' כ' ענף ג') אין שו"ת מהר"ם שיק (או"ח ס' ד') פרעגען אופן סברה פונעם רע"א ווייל אויב מען נעמט אן אז די אלע וואס האבען ניט געגעבען קיין שקלים צום בית במקדש זיינען פטור פון תפילת מוסף א"כ גם כהנים ולויים למ"ד דאינם חייבם בשקלים, זאלען זיין פטור פון תפילת מוסף, וואס דאס איז לכאורה ניט שייך צוזאגען.
אין ספר עמודי אור ברענגט א הפלא'דיגע ראי' אז א לוי איז מחויב בתפילת מוסף פון א גמרא אין מסכת סוכה (דף נ"ג ע"א) אמר ר' יהושע בן חנניה כשהיינו שמחים שמחת בית השואבה וכו' שעה ראשונה תמיד של שחר משם לתפילה, משם לקרבן מוסף, ומשם לתפילת המוספין, און ר' יהושע בן חנניה זאגט דארט רש"י אז ער איז געווען א לוי זעהט מען אז לויים דאווענען אויך תפילת מוסף אפי' זיי זענען ניט געווען מחיוב אין מחצית השקל ועוד חזון למועד.
הרב פינחס וויליגער מח"ס נופת צופים ושמחת בחגך מונטריאל קאנאדא
