דיוק וחידוש ברש"י
מסכת פסחים דף ג
עמוד ב
רש"י ד"ה כגדי מסנקן. כגדי עייף סינוק לשון עייפות ודומה לו גד גדי וסינק לא בגמרא דשבת בפרק במה אשה יוצאה (דף סז:) התגבר מזלי ואל תהי עייף:
עיין ברבינו חננאל שפירש פירוש אחר שסנוק מלשון שמן כלומר שנתמלאנו משמועה זו, ובגליון רעק"א ציין לרע"ב בפירושו על המשניות רפ"ב דמסכת תמיד דשם איתא סונקים. מסלקים אותן. לשון נענוע ונדנוד. וכן כגדי מסנקן [פסחים דף ג' ע''ב], גדי שהוא עיף על ידי נענוע ונגיחות שמנגחין זה בזה. אף כאן סונקים מנענעים ומהפכין אותן בצנורות לצדדי המזבח:
ונראה דרש"י הוצרך לראיה כי פירש פירוש אחר מרבו ר"ח, ולכאורה רעק"א כיוון לתמוה מדוע רש"י לא הביא ראיה לדבריו מלשון המשנה, ואולי זה מתיישב מדיוק נוסף ברש"י מדוע רש"י פירש זאת על גדי מסנקן ולא פירש על המילה מסנקן לחוד שהכוונה עייף (דהרי המילה מסנקן מופיע כבר לגבי הדבר אחר) ועוד מדוע חוזר וכותב כגדי מסנקן כגדי עייף היה לו די לומר כגדי מסנקן עייף, אבל מאחר ורש"י רצה להביא ראיה מהגמ' בשבת בשביל חידוש נוסף, דשם הרי נאסר לומר בלשון זה האומר גד גדי וסנוק לא אשכי ובושכי יש בו משום דרכי האמורי - גדי פירושו מזלי ואף שהתלמיד אמר בלשון שהוא נופל על הלשון ההוא שנאסר אבל התלמיד כיוון לגדי ממש וע"כ רש"י חזר לומר כגדי עייף כדי שלא נטעה לפרש כמזל עייף ותרתי משמע ע"כ החידוש יותר גדול בדבר זה שבכל זאת עדיף היה על התלמיד שמדמה לדבר אחר.
