אוצרות הדף היומי
הרב אברהם מרדכי וינשטוק
פורסם ב"המבשר תורני"
"אכסדרה בבקעה"
השימוש בחוטי טלגרף כצורת הפתח לעירוב
עירובין צ ע"ב
אחת ההמצאות ששינו את העולם בדורות האחרונים יותר מכל, היתה המצאת הטלגרף בשנת תר"ד. היתה זו תחילת הדרך להעברת מסרים ממקום למקום באופן מיידי וזו החלה מתפשטת במהירות. בתוך עשרות שנים נמתחו חוטי טלגרף בין כל הערים הגדולות ומרכזי המדינות והעולם כולו הפך מקושר באופן מיידי.
כמובן שההמצאה החדשה לא פסחה על העולם היהודי. בעלי המוסר הצביעו עליה כאות ומשל הכיצד ניתן ברגע אחד להעביר מידע ממקום למקום וכיצד מעשיו של אדם במקום אחד עושים להם כנפיים עד לקצהו השני של העולם. ואילו בעלי הלכה התבוננו בחוטי הטלגרף שנתמתחו להם בין הערים וברחובות המרכזיים ובחנו אם ניתן להשתמש בהם כחוטי צורת הפתח ולהתיר על ידיהם את הטלטול ברחובות העיר.
הראיה המרכזית הובאה מסוגייתנו. לפנינו נחלקו בענין אכסדרה בבקעה, רב אמר מותר לטלטל בכולה ושמואל אמר אין מטלטלין בה אלא בארבע. רב אמר מותר לטלטל בכולה - פי תקרה יורד וסותם. ושמואל אמר אין מטלטלין בה אלא בארבע, לא אמרינן פי תקרה יורד וסותם.
ופירש רש"י שצורת האכסדרה היא, שפרוצה מד' רוחותיה ועומד קירויה על ד' יתידות ונותנים ד' הקירות מיתד ליתד ועליהן מסדרים הנסרים ועל זה דנה הסוגיא האם באופן זה אומרים פי תקרה יורד וסותם או לא אומרים. והנה יש לתמוה לפי פירוש זה של רש"י שהרי יש כאן ארבע צורות הפתח המקיפות המקום ואם כן מה בכך שלא אומרים פי תקרה, הלא די בזה שיש כאן צורת הפתח בד' מחיצות המקום.
והנה, התינח לפי הדעה (המובאת בתוספות יא, א ד"ה אילימא) שאין צורת הפתח מועילה מד' רוחות רק כשיש כבר בשתי רוחות - מחיצות גמורות, אם כן גם כאן לא תעזור צורת הפתח. אך לפי החולקים שם (וכן פסקו רוב הפוסקים) מדוע אסר שמואל לטלטל כאן?
ומכאן הוכיח הגאון רבי יעקב אב"ד קארלין (שו"ת 'משכנות יעקב' קכג) שאין לסמוך על צורת הפתח אלא אם נעשתה בפירוש לצורך היתר טלטול. אך צורת הפתח שנעשתה לחיזוק תקרה כמו באכסדרה שלפנינו שצורת הפתח נעשית כדי להחזיק את קירויה של האכסדרה, אי אפשר לסמוך על זה למחיצה. מטעם זה, פסק הגאון רבי יהושע טרונק מקוטנא (בעל שו"ת 'ישועות מלכו' ומגדולי הפוסקים בפולין לפני כמאה שנים) שאין לסמוך על עמודי הטלגרף שמתוקנים כצורת הפתח, שמכיון שלא נעשו לשם היתר טלטול אי אפשר לסמוך עליהם למחיצה.
אמנם החזו"א (עירובין קיא, ה) הכשיר לסמוך על עמודי הטלגרף אף על פי שלא העמידו אותם לשם כך, ואם אנשי המקום מעונינים להשתמש בזה לצורת הפתח הרי זו צורת הפתח כשרה ואין צריך שהבעלים של העמודים יחשבו לשם כך. ואף על פי שגם עכשיו עיקר ייעודם אינו לשמש כצורת הפתח - מכל מקום מועיל.
ומה שמבואר כאן ברש"י שאין לסמוך על האכסדרה לצורת הפתח לפי שכאן אין בדעתו לייחד את העמודים לשמש בקביעות כצורת הפתח ורק מעונין עכשיו לטלטל באקראי ובאופן זה שאינו מייחד את העמודים לצורת הפתח - אכן אין לראותם ככאלו, אלא נחשב לדבר העשוי לחיזוק תקרה בלבד ולא לפתח, ולכן בסוגייתנו סבר שמואל שאין לטלטל באכסדרה, ובכל מקום כן אפשר להסתמך על חוטי הטלגרף ולהתיר את הטלטול.
יצוין עוד שהגאון רבי חיים אלעזר ואקס אב"ד פיערטקוב ובעל שו"ת 'נפש חיה' - סימן לה) הכשיר גם כן את עמודי הטלגרף לשמש כצורת הפתח, ואת ראיית ה'ישועות מלכו' מסוגייתנו - דחה בבארו באופן אחר - שבאכסדרה מאחר והקנה העליון משמש לחיזוק התקרה, אנו רואים אותו כחלק מן התקרה ואת התקרה עצמה אי אפשר להחשיב לצורת הפתח כמו שאת כתלי המבוי אי אפשר להחשיב לצורת הפתח (וצריך להעמיד לחי וקורה מיוחדים). וכמו כן הקנה העליון צריך לבלוט כלפי מטה וכאן אף על פי שהקורה בולטת הרי היא טפילה לתקרה ואי אפשר להשתמש בה כקנה עליון לצורת הפתח. אמנם בחוטים המתוחים על עמודי הטלגרף ניתן להשתמש לפי שהם מתוחים ועשויים כצורת הפתח של ממש ואינם משמשים כלל לחיזוק תקרה וכדומה. (ואכן אף בזמננו שהטלגרף כבר עבר מן העולם וחוטי הטלפון שירש את מקומו מוטמנים בתוך האדמה, עדיין עמודי החשמל והחויטן המתוחים עליהם ממקום למקום, הם שמשמים כצורת הפתח במקומות רבים - ולפי הדרכתם של רבנים המומחים לדבר בכל אתר ואתר).
