סוגיות בדף היומי
מתוך הגליון השבועי "עונג שבת" המופץ בבני-ברק
גליון מס' 827
"חצר שנפרצה לרה"ר המכניס מתוכה לרה"י או מרה"י לתוכה חייב"
עירובין צד ע"א
לדעת רבי אליעזר חצר שנפרצה במקום אחד, מקום הכותל מקבל דין רשה"ר ולכן נאמר במש' המכניס מתוכה לרה"י וכו' חייב, ואילו חכמים שסוברים שלא רק כל החצר דינה ככרמלית אלא גם מקום הכותל, חלקו על רבי אליעזר ואמרו המכניס מתוכה לרה"ר וכו' פטור, ושאלו הראשונים מדוע שינו חכמים בלשונם ולא החזירו לרבי אליעזר באותה התייחסות, מה היה חסר אילו אמרו המכניס מתוכה לרה"י כפי שטען רבי אליעזר, ומה הרוויחו בזה שנקטו המכניס מתוכה לרה"ר.
לדעתי יש כאן חדוש גדול, שהרי בעצם מקשים ממשנתנו על רוב הראשונים (ביאור הלכה שסג, א.) שסוברים שמקום ג' מחיצות דינו להחשב רשה"י (להוציא שיטת הרמב"ם), וכאן משנה מפורשת לכאורה שג' מחיצות דינה ככרמלית, עד כדי כך שישנם ראשונים שהגיהו ושינו בלשון המשנה (תוס' רי"ד).
נ"ל שכוונת המש' שחצר זו נחשבת לכרמלית מכיון שהיא פרוצה לרה"ר ואסור לטלטל בה (יותר מד"א) ודברינו מתפרשים במיוחד כאשר החצר נפרצה במילואה
(לא כרש"י), ציור 70 בפרוש חי, או כדעת הרשב"א, ואזי אתי שפיר גם לדעת רש"י. וכפי שהתפרש במבוי שאין לו היכר (לחי או קורה) ואפ' במבוי מתוקן שלא עשו בו שיתוף מבואות, אמרה הגמ' בדף צ"א: לפי רבי זירא שאסור לטלטל בו יותר מד"א והסביר רש"י "דכרמלית משוי ליה כל זמן שלא השתתפו" ולפיכך יתכן שמקום 3 מחיצות שהיה בבקעה דינו היה כרשה"י, כדעת רש"י ורוב הראשונים. ולכן אילו חכמים היו נוקטים המוציא מתוכו לרה"י פטור זה פשיטא, (אולי אפ' אין בכלל איסור דרבנן שהרי בעקרון מקום ג' מחיצות דינו רשה"י) ובזה שנקטו המוציא מתוכו לרה"ר פטור אמרו חדוש גדול, למרות שהוציא ממקום ג' מחיצות שבעקרון דינו להחשב לרה"י יהיה פטור, היות והחצר דינה ככרמלית למעשה. וכפי שהגמ' אמרה לעיל שבכוחם של רבנן להפקיע דין תורה כדי שלא לעבור על דין דרבנן, ומכיון שהיה חשש גדול יותר שיטלטלו בחצר זו מאשר שיוציאו ממנה לרה"ר העמידו חכמים דבריהם על דין תורה, והחשיבו את המקום לכרמלית.
(האדמו"ר מטאלנא שליט"א)
