הרב יוסף שמשי, מחבר תוכנת "גמראור"
עקרונות בכללי הגמרא ובלשונה

תנא קמא = רבי מאיר

עירובין  סב ע"א

משנה. הדר עם הנכרי בחצר, או עם מי שאינו מודה בעירוב - הרי זה אוסר עליו. רבי אליעזר בן יעקב אומר: לעולם אינו אוסר עד שיהו שני ישראלים אוסרין זה על זה. אמר רבן גמליאל: מעשה בצדוקי אחד שהיה דר עמנו במבוי בירושלים, ואמר לנו אבא: מהרו והוציאו את הכלים למבוי עד שלא יוציא ויאסר עליכם. רבי יהודה אומר בלשון אחר: מהרו ועשו צרכיכם במבוי, עד שלא יוציא ויאסר עליכם.
גמרא. יתיב אביי בר אבין ורב חיננא בר אבין, ויתיב אביי גבייהו. ויתבי וקאמרי: בשלמא רבי מאיר קסבר: דירת נכרי שמה דירה, ולא שנא חד ולא שנא תרי. אלא רבי אליעזר בן יעקב מאי קסבר? אי קסבר דירת נכרי שמה דירה - אפילו חד נמי ניתסר! ואי לא שמה דירה - אפילו תרי נמי לא ניתסר! - אמר להו אביי: וסבר רבי

1.
הגמרא מכנה במפורש את "תנא קמא" כרבי מאיר. לכאורה הנקודה נראית כלא מהותית,

1.1
אבל נראה שיש לה חשיבות גדולה מאד.
בפשטות נראה לומר ש"תנא קמא" נחשב כ"סתם משנה" ובדרך כלל הכלל הוא ש"סתם משנה" הוא רבי מאיר. ולכן הגמרא מתייחסת בסוגייתנו לתנא קמא כרבי מאיר וממילא מקשה מדברי רבי מאיר עצמו בברייתא בהמשך.

1.2
אולם מהריטב"א משמע שגרס במשנה במפורש "דברי רבי מאיר", וכן בגירסת המשנה במשניות [ראה "שוטנשטיין", הערות 1; 3].

1.3
ונראה אולי לומר שגם אלה שגרסו "דברי רבי מאיר" יתכן שגרסו זאת לאור דברי סוגייתנו שמכנים את "תנא קמא" כרבי מאיר.

1.4
למרות כל הנאמר לעיל נראה לומר הרבה יותר פשוט. בברייתא להלן מפורשים דברי רבי מאיר בנושא זה, לכן הגמרא יוצאת מנקודת הנחה שגם דבי ה"תנא קמא" במשנתנו הם דברי רבי מאיר.

2.
תוספת הסבר: מדוע "רבי יהודה הנשיא" - עורך המשנה - לא כתב במפורש "דברי רבי מאיר" במשנתנו [לפי גירסתנו]? אלא כנראה, שהוא התכוון לפסוק כמותו. אבל בדיון בבירור שיטת רבי מאיר היה ידוע לגמרא שמדובר ברבי מאיר עצמו.
וגם אם אמנם "רבי" התכוון להכריע כרבי מאיר=תנא קמא הרי שהגמרא הכריעה אחרת [וזו זכותה]. יוצא, שכאילו אמורא רשאי לחלוק על תנא. אמנם כל הנ"ל – לפי סוגייתנו - רק כאשר מדובר בשאלה כמי להכריע במשנה – וכנגד "פסיקת" "רבי"!