פנינים
הרב אברהם מרדכי וינשטוק
פורסם ב"המבשר תורני"
דברי אגדה לסיום המסכת
"אפריון נמטייה לרבי שמעון"
ב'הדרן' למסכת בבא קמא הבאנו את דברי המהרש"א המבאר מפני מסכת בבא קמא ומסכתנו אינן מסתיימות בדברי אגדה כמסכתות רבות אחרות, ומשום ש'כולה נזיקין חדא מסכתא', ובעצם אין כאן סיום מסכת של ממש אלא מעבר ל'שער' הבא של מסכת נזיקין. ומכל מקום כתב הרבי ר' יונתן אייבשיץ (יערות דבש חלק ב דרוש ט) שבסיום דברי הגמרא לפנינו נרמזו דברים עמוקים.
מובא בשם האר"י הקדוש שבכל דבר בבריאה ישנם 'ניצוצות' רוחניים, ולכך ישנה סכנה רוחנית גדולה לאכול ירקות עשבי השדה, כיון שיש בהם ניצוצות של רוע ואכילתם עלולה להתעות את האדם לרוע. וכפי שקרה ליוחנן כהן גדול ששימש בכהונה גדולה שמונים שנה, ולבסוף הפך לצדוקי כיון שאכל מעשבי השדה (כמבואר בקידושין סו, א). ומביא עוד שכך קרה כמה פעמים לבני אדם שהיו בחזקת טובים, ובכל זאת לעת זקנה סרו מדרך הטוב אחר שאכלו מאותם ירקות.
אמנם, יודעי כוונת האכילה היודעים להוציא יקר מזולל, הם שיכולים לאכול ירקות אלו שכן בכוונותיהם הם מהפכים את הרע לטובה.
ומעתה מבאר רבי יונתן את רמזי המשנה, גוף האדם נקרא גינה שכן על ידי אכילה מצמיחים את כוחותיו. הנשמה גם היא נקראת גינה 'גן אלקים לעשות פרי למעלה'. והנה על ידי אכילה מקיימים את הנשמה בתוך הגוף, ולכך 'אם יכול העליון לפשוט ידו וליטלו' – שיודע את כוונות האכילה ובירור הניצוצות, הרי הירק 'של עליון' – כוחות הקדושה ויכול לאוכלם. אך, 'ואם לאו' – מי שאינו בקי בכוונות האכילה, 'של תחתון' - אכילת עשבי השדה עלולה לגרום לו להמעטת הרוחניות.
ולכך אמרו 'אפריון נמטייה לרבי שמעון', שכן זה הוא הלא רבי שמעון בר יוחאי בעל הזוהר הקדוש, שעל ידו נפתחו שערי חכמה ללמוד כיצד ניתן לזכך ולהעלות את אותם ניצוצות, על ידי אכילה בקדושה ובטהרה.
*
סליקא לך מסכת בבא מציעא
